מ"ג תהלים מט כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים מט · כא

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָדָ֣ם בִּ֭יקָר וְלֹ֣א יָבִ֑ין
  נִמְשַׁ֖ל כַּבְּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אדם ביקר ולא יבין" - דרך החיים נתונה לפניו שאם ילך בה הרי נכבד אינו מבין את הטוב

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואדם, האדם" שי"ל "יקר" שהיא נפשו הנצחיית שהוא יקר אמתי, והוא "לא יבין" ויחליפנה בעבור הבל ורעות רוח, א"כ הוא "נמשל כבהמות נדמו", כי חיי גוף האדם דומה כחיי הבהמה כמות זה כן מות זה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אדם ביקר" - ר"ל אף תבין כי האדם אשר הוא ביקר העושר

"ולא יבין" - לבל ישים בה כל חמדתו ולבטוח בה שהוא נמשל לבהמות ודומים הם בחסרון הדעת דמיון גמור