מ"ג תהלים מט ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים מט · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים הַאֲזִינוּ כָּל יֹשְׁבֵי חָלֶד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שִׁמְעוּ־זֹ֭את כׇּל־הָעַמִּ֑ים
  הַ֝אֲזִ֗ינוּ כׇּל־יֹ֥שְׁבֵי חָֽלֶד׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שמעו זאת כל העמים" - לפי שמזמור זה מיוסד על בני אדם הבוטחים בעשרם אמר כל העמים שכלם צריכים ייסור

"חלד" - היא הארץ על שם שהיא נושנת וחלודה רדוייליי"א בלע"ז ורבותינו פירשו על שם החולדה שהיא ביבשה ואינה בים דתנו רבנן כל שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שמעו זאת", תוכחה זו כוללת בין עמים ולאומים שהיא החברה המדינית, ובין יחידים היושבים חלד, כי בסכלות הזה השתבשו יחידים גם תעו בו גוים וממלכות:

ביאור המילות

"שמעו, האזינו". האזנה קלה משמיעה, ומבואר אצלי (ישעיה א' י' ובכ"מ), שבכ"מ שיבואו על שני נושאים מתחלפים, ידבר אל הנושא העקרי בלשון שמיעה ואל הטפל בלשון האזנה, ופה העמים שהם הקבוצים עקרים נגד יושבי חלד שמציין גם אנשים פרטים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כל העמים" - כי כלם צריכים לדעת המוסר הזה

מצודת ציון

"האזינו" - הטו אוזן

"חלד" - אנשי הזמן

<< · מ"ג תהלים · מט · ב · >>