"שמעו זאת כל העמים" - לפי שמזמור זה מיוסד על בני אדם הבוטחים בעשרם, אמר "כל העמים", שכלם צריכים ייסור.
"חלד" - היא הארץ, על שם שהיא נושנת וחלודה, רדוייליי"א בלע"ז. ורבותינו פירשו על שם החולדה, שהיא ביבשה ואינה בים, דתנו רבנן: 'כל שיש ביבשה יש בים, חוץ מן החולדה'.
"שמעו זאת". תוכחה זו כוללת בין "עמים ולאומים" שהיא החברה המדינית, ובין יחידים ה"יושבים חלד"; כי בסכלות הזה השתבשו יחידים, גם תעו בו גוים וממלכות:
ביאור המילות
"שמעו, האזינו". האזנה קלה משמיעה. ומבואר אצלי (ישעיה א' י' ובכ"מ), שבכל מקום שיבואו על שני נושאים מתחלפים, ידבר אל הנושא העיקרי בלשון שמיעה ואל הטפל בלשון האזנה. ופה ה"עמים", שהם הקבוצים, עיקרים נגד "יושבי חלד", שמציין גם אנשים פרטים:
