מ"ג תהלים מד י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים מד · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אף זנחת ותכלימנו ולא תצא בצבאותינו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַף זָנַחְתָּ וַתַּכְלִימֵנוּ וְלֹא תֵצֵא בְּצִבְאוֹתֵינוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַף־זָ֭נַחְתָּ וַתַּכְלִימֵ֑נוּ
  וְלֹא־תֵ֝צֵ֗א בְּצִבְאוֹתֵֽינוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אף זנחת ותכלימנו" - אף אם אתה תכלימנו אנו שמך לעול' נודה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אף", מעתה יתחיל לומר שלא לבד שאינך פועל ישועות כמקדם, כי עתה עברו על ראשינו המים הזדונים ובאנו מדחי אל דחי ואין מושיע, וחושב כל הצרות שעברו על ישראל ממדרגה למדרגה, תחלה "זנחת אותנו ותכלימנו", במה שלא הופיע לנו אור ה' כמקדם, ואחר זה "לא תצא אלהים גם בצבאותינו", בעת שנחלצנו לצבא עזבת אותנו ביד המקרה, לנצח או להנצח, ואח"כ הוספת להרע עמנו, עד.

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אף זנחת" - אף בעת אשר עדיין זנחת אותנו והכלמת אותנו ולא תצא בצבאותינו להלחם מול העכו"ם

מצודת ציון

"זנחת" - עזבת

"בצבאותינו" - ענין קבוצת אנשי המלחמה

<< · מ"ג תהלים · מד · י · >>