אבן עזרא על תהלים מד
<< · אבן עזרא על תהלים · מד · >>
פסוק ב[עריכה]
אלהים באזנינו שמענו - והמספרים היו אבותינו, שהיו צדיקים והם נאמנים.
ועוד: טעם אבותינו – שכל אב אוהב את בנו ולעולם לא יורנו, רק האמת לבדו.
פסוק ג[עריכה]
אתה - כבר הזכרתי כי משפט העברים לחסר הבי"ת, כמו מצאתי בית ה', וככה: אתה בידך - בכוחך או במכתך.
ומ"ם ותטעם – שב אל אבותינו.
ולמ"ד לאומים – משרת כמו: שבחוהו כל האומים ומ"ם ותשלחם – שב אליהם כמו ותגרשם.
פסוק ד[עריכה]
כי - מ"ם בחרבם, שב אל אבותינו.
כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם - זה לבדו הושיעם.
פסוק ה[עריכה]
אתה - ידבר המשורר על לשון ישראל.
וטעם להזכיר יעקב בדבריו – המלאך הגואל אותי מכל רע.
פסוק ו[עריכה]
בך - בעזרתך נוכל לנגח צרינו, שלא ירעו לנו גם בשמך נבוסם.
פסוק ז[עריכה]
כי - דברי דורך קשת מהמונינו.
וחרבי – הגבור שיש בנו ע"כ בלשון יחיד.
פסוק ח[עריכה]
כי - גם ראינו שהושעתנו מצרינו והתברר מה שספרו אבותינו לנו.
פסוק ט[עריכה]
באלהים הללנו כל היום - נחבר תהלות והטעם שהללנו נפשנו שאתה מלכנו.
פסוק י[עריכה]
אף - אמר הירושלמי: כי יחסר בי"ת והטעם באף זנחת ואיננו נכון, כי לא היה דבק כמו: אף ה', ואילו היה כדברו, היה האל"ף קמוץ, רק הוא כמו גם בשחוק והנה כי הושעתנו בימים הראשונים והבישות משנאינו ועתה לא די שלא הושעתנו אלא עד שזנחתנו.
ותכלימנו - כנגד הבישות.
פסוק יא[עריכה]
תשיבנו - לא די שלא תעזרנו אלא שתשיבנו, עד שתביא מורך בלבבנו לברוח.
ומשנאינו שסו למו - כמו להם ממוננו.
פסוק יב[עריכה]
תתננו - יש ממנו הרוגים ויש ממנו נמלטים זרויים בארצות.
פסוק יג[עריכה]
תמכר - יש ממנו עבדים נמכרים בלא הון רב, או חנם.
ולא רבית במחיריהם - הטעם כפול.
פסוק יד[עריכה]
תשימנו - הנשארים ממנו הם לחרפה למכירים אותנו ,בהיותנו בארצינו.
פסוק טו[עריכה]
תשימנו - הרחוקים מארץ ישראל.
מנוד - כנגד ויניעו ראשם ולמ"ד בלאומים שרש, כמו: ולאום מלאום יאמץ.
פסוק טז[עריכה]
כל - אפילו יחיה יהודי בגוים יחרפוהו.
פסוק יז[עריכה]
מקול - הטעם בזדון בפרהסיא.
פסוק יח[עריכה]
כל, באתנו - באה אלינו, כי המלה מהפעלים העומדים.
פסוק יט[עריכה]
לא נסוג - בנין נפעל ומלת לא תשרת אחרת ולא תט אשורינו.
פסוק כ[עריכה]
כי, במקום תנים - המ"ם תחת נו"ן כמו בחיין לקץ הימין.
והטעם: בתחתית הים מקום התנינים וחשכת מים זה צלמות, דרך משל, והעד דכיתנו כטעם דכים.
ויש אומרים: במקום אין שם יישוב, רק תנים ובנות יענה.
פסוק כא[עריכה]
אם שכחנו - כנגד לא שכחנוך.
ונפרוש כפינו - כנגד ולא תט אשורינו מני ארחך.
פסוק כב[עריכה]
הלא - אם היה צריך יוכל לחקור זאת ואף כי הוא יודע תעלומות.
פסוק כג[עריכה]
כי - והעד הנאמן לדברינו כי ברצוננו אנו נהרגים על דבר כבוד שמך, וברצוננו נחשבנו כצאן טבחה אע"פ שאנחנו בני איש טובים מהטובחים אותנו, וזאת המלה, כמו: רב הטבחים.
פסוק כד[עריכה]
עורה - תישן אינו עושה מאומה ובעבור שלא הושעתנו תדמה לישן, או ידבר על האויב שהוא אומר עליך אולי ישן הוא וייקץ.
פסוק כה[עריכה]
למה - או אתה כאדם מסתיר פניו שלא יראה מה יעשו אויביו, או ראית ושכחת על כן תשכח עניינו ולחצינו.
וטעם תשכח – כנגד לא שכחנוך.
פסוק כו[עריכה]
כי - מה תקוה תהיה לנו ונפשינו שהיא מן השמים העליונים.
שחה לעפר - והדבק לארץ הוא הקבר.
וטעם בטננו – הוא הגוף.
פסוק כז[עריכה]
קומה - לעזור אותנו, או קומה אתה שהיית עזרתה לנו.