אבן עזרא על תהלים מד

<< · אבן עזרא על תהלים · מד · >>

פסוק ב

אלהים באזנינו שמענו - והמספרים היו אבותינו, שהיו צדיקים והם נאמנים.

ועוד: טעם אבותינו – שכל אב אוהב את בנו ולעולם לא יורנו, רק האמת לבדו.

פסוק ג

אתה - כבר הזכרתי כי משפט העברים לחסר הבי"ת, כמו מצאתי בית ה', וככה: אתה בידך - בכוחך או במכתך.

ומ"ם ותטעם – שב אל אבותינו.

ולמ"ד לאומים – משרת כמו: שבחוהו כל האומים ומ"ם ותשלחם – שב אליהם כמו ותגרשם.

פסוק ד

כי - מ"ם בחרבם, שב אל אבותינו.

כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם - זה לבדו הושיעם.

פסוק ה

אתה - ידבר המשורר על לשון ישראל.

וטעם להזכיר יעקב בדבריו – המלאך הגואל אותי מכל רע.

פסוק ו

בך - בעזרתך נוכל לנגח צרינו, שלא ירעו לנו גם בשמך נבוסם.

פסוק ז

כי - דברי דורך קשת מהמונינו.

וחרבי – הגבור שיש בנו ע"כ בלשון יחיד.

פסוק ח

כי - גם ראינו שהושעתנו מצרינו והתברר מה שספרו אבותינו לנו.

פסוק ט

באלהים הללנו כל היום - נחבר תהלות והטעם שהללנו נפשנו שאתה מלכנו.

פסוק י

אף - אמר הירושלמי: כי יחסר בי"ת והטעם באף זנחת ואיננו נכון, כי לא היה דבק כמו: אף ה', ואילו היה כדברו, היה האל"ף קמוץ, רק הוא כמו גם בשחוק והנה כי הושעתנו בימים הראשונים והבישות משנאינו ועתה לא די שלא הושעתנו אלא עד שזנחתנו.

ותכלימנו - כנגד הבישות.

פסוק יא

תשיבנו - לא די שלא תעזרנו אלא שתשיבנו, עד שתביא מורך בלבבנו לברוח.

ומשנאינו שסו למו - כמו להם ממוננו.

פסוק יב

תתננו - יש ממנו הרוגים ויש ממנו נמלטים זרויים בארצות.

פסוק יג

תמכר - יש ממנו עבדים נמכרים בלא הון רב, או חנם.

ולא רבית במחיריהם - הטעם כפול.

פסוק יד

תשימנו - הנשארים ממנו הם לחרפה למכירים אותנו ,בהיותנו בארצינו.

פסוק טו

תשימנו - הרחוקים מארץ ישראל.

מנוד - כנגד ויניעו ראשם ולמ"ד בלאומים שרש, כמו: ולאום מלאום יאמץ.

פסוק טז

כל - אפילו יחיה יהודי בגוים יחרפוהו.

פסוק יז

מקול - הטעם בזדון בפרהסיא.

פסוק יח

כל, באתנו - באה אלינו, כי המלה מהפעלים העומדים.

פסוק יט

לא נסוג - בנין נפעל ומלת לא תשרת אחרת ולא תט אשורינו.

פסוק כ

כי, במקום תנים - המ"ם תחת נו"ן כמו בחיין לקץ הימין. והטעם: בתחתית הים מקום התנינים וחשכת מים זה צלמות, דרך משל, והעד דכיתנו כטעם דכים. ויש אומרים: במקום אין שם יישוב, רק תנים ובנות יענה.

פסוק כא

אם שכחנו - כנגד לא שכחנוך.

ונפרוש כפינו - כנגד ולא תט אשורינו מני ארחך.

פסוק כב

הלא - אם היה צריך יוכל לחקור זאת ואף כי הוא יודע תעלומות.

פסוק כג

כי - והעד הנאמן לדברינו כי ברצוננו אנו נהרגים על דבר כבוד שמך, וברצוננו נחשבנו כצאן טבחה אע"פ שאנחנו בני איש טובים מהטובחים אותנו, וזאת המלה, כמו: רב הטבחים.

פסוק כד

עורה - תישן אינו עושה מאומה ובעבור שלא הושעתנו תדמה לישן, או ידבר על האויב שהוא אומר עליך אולי ישן הוא וייקץ.

פסוק כה

למה - או אתה כאדם מסתיר פניו שלא יראה מה יעשו אויביו, או ראית ושכחת על כן תשכח עניינו ולחצינו.

וטעם תשכח – כנגד לא שכחנוך.

פסוק כו

כי - מה תקוה תהיה לנו ונפשינו שהיא מן השמים העליונים.

שחה לעפר - והדבק לארץ הוא הקבר.

וטעם בטננו – הוא הגוף.

פסוק כז

קומה - לעזור אותנו, או קומה אתה שהיית עזרתה לנו.