עם טעמים:
כִּ֣י ה֭וֹשַׁעְתָּנוּ מִצָּרֵ֑ינוּ וּמְשַׂנְאֵ֥ינוּ הֱבִישֽׁוֹתָ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
(ח-ט) "כי הושעתנו", מביא ראיה לזה שאין אנו מוכשרים להלחם ולנצח בכחנו, כי בכל עת "שהושעתנו מצרינו באלהים הללנו כל היום", ולא יחסנו התשועה לעצמינו, כי ידענו שלפי הטבע א"א לנו לנצח רק הללנו א"ע באלהים שהוא עשה התשועה, "ונודה תמיד את שמך" להגדיל בזה שם ה', כי אנחנו אין לנו כח ועצה וגבורה למלחמה, "סלה" נשלם הענין:
ביאור המילות
"מצרינו משנאינו". הצר הוא המריע בפועל, והושעתנו מידם, והשונא הוא בלב, ויתביישו על שנאתם וכמ"ש לקמן (פ"ט ג'):
