מ"ג תהלים מד ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים מד · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּךָ צָרֵינוּ נְנַגֵּחַ בְּשִׁמְךָ נָבוּס קָמֵינוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּ֭ךָ צָרֵ֣ינוּ נְנַגֵּ֑חַ
  בְּ֝שִׁמְךָ֗ נָב֥וּס קָמֵֽינוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נבוס קמינו" - נרמס ונרפוס אויבינו לשון מתבוססת בדמיך (יחזקאל ט"ז) תבוס נופת (משלי כ"ז) והיו כגבורים בוסים בטיט חוצות (זכריה י')

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בך", ואם לא תעשה לנו כמו בימי קדם שלא הוצרכנו למלחמה כלל, עכ"פ תהיה המלחמה ע"י עזרתך, עד שמה "שננגח צרינו" יהיה "בך", ואם גם זאת לא תעשה לנו שתסייע לנו בעצמך כמ"ש "בך", על כל פנים "בשמך נבוס קמינו", תשלח עזר בשמך, מלאך הבא בשם ה', ונבוס על כל פנים את אלה הקמים עלינו לכלותנו:

ביאור המילות

"צרינו, קמינו". הקמים הם יותר מן הצרים שכן נקראו ע"ש קומם למלחמה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בשמך וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"בך" - בעזרתך

מצודת ציון

"ננגח" - מלשון נגיחה

"נבוס" - ענין רמיסה ודריכה כמו כפגר מובס (ישעיהו י"ד)

<< · מ"ג תהלים · מד · ו · >>