מ"ג תהלים לז ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים לז · ל · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פי צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פִּי צַדִּיק יֶהְגֶּה חָכְמָה וּלְשׁוֹנוֹ תְּדַבֵּר מִשְׁפָּט.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פִּֽי־צַ֭דִּיק יֶהְגֶּ֣ה חׇכְמָ֑ה
  וּ֝לְשׁוֹנ֗וֹ תְּדַבֵּ֥ר מִשְׁפָּֽט׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פי צדיק יהגה" - תחלה בלבו חכמה לראות דין שפסקה תורה לכל דבר ואח"כ לשונו תדבר משפט

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"פי צדיק", מבאר עוד איך יחוייב זה עפ"י המשפט והצדק, שאחר שהצדיק "פיו יהגה חכמה" ויתנהג כפי חקי החכמה, "ולשונו תדבר משפט", בין אדם לחברו שיבין דרכי המשפט והצדק בבינתו, וגם.

ביאור המילות

"פי צדיק, ולשונו". התבאר אצלי בס' משלי שפה מיוחס אל החכמה, והלשון מיוחס אל הבינה, והתבאר (שם י' י"א) שפי צדיק מקור חיים, שמקור החכמה של הצדיק הוא בפיו, ושם (פסוק כ') שכסף נבחר לשון צדיק, שדרכי המשפט והצדק ידועים אצלו ע"פ חקי הבינה שמיוחס ללשון ע"ש טעם הדבר, לכן אמר ולשונו תדבר משפט:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"יהגה" - ידבר

<< · מ"ג תהלים · לז · ל · >>