מ"ג תהלים לג טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג תהלים לג · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אין המלך נושע ברב חיל גבור לא ינצל ברב כח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֵֽין־הַ֭מֶּלֶךְ נוֹשָׁ֣ע בְּרׇב־חָ֑יִל
  גִּ֝בּ֗וֹר לֹא־יִנָּצֵ֥ל בְּרׇב־כֹּֽחַ׃


אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


אין המלך - אין הגזרות כמחשבת היועץ הגדול בבני אדם והוא המלך, והנה מה תועלת יש בעצתו והנה איננו נושע, בעבור רוב כח שיש לו, והטעם על מחנותיו.

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"אין המלך" - מביא ראיה שהכל בהשגחה ואמר הלא ראינו שאין המלך נושע במלחמה עם רוב החיל אשר עמו ואם היה הכל לפי הטבע ראוי היה להיות נושע בהם

מצודת ציון

"חיל" - צבאות עם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



"אין", מהשגחה זו שמשגיח על יושבי הארץ נמשכה ההשגחה המיוחדת המופלאת על יראי ה', ושאז לא יועילו כל השתדלות והכנות האנשים שיכינו לנגד ההשגחה זו, כי השגחת ה' היא תעשה חיל, "המלך אינו נושע ברב חיל", שהוא ריבוי הכמות של חילו, וכן לא יועיל ריבוי הכח באיכות כי גם "הגבור לא ינצל ברב כח":

ביאור המילות

"נושע". תואר, על כן בא בקמ"ץ:
 

<< · מ"ג תהלים · לג · טז · >>