מ"ג תהלים לב ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים לב · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג ורסן עדיו לבלום בל קרב אליך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין בְּמֶתֶג וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם בַּל קְרֹב אֵלֶיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־תִּהְי֤וּ ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֮ אֵ֤ין הָ֫בִ֥ין
  בְּמֶתֶג־וָרֶ֣סֶן עֶדְי֣וֹ לִבְל֑וֹם
    בַּ֗֝ל קְרֹ֣ב אֵלֶֽיךָ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל תהיו כסוס כפרד" - שאינו מבין בין העושה לו טובה לעושה לו רעה כשאתה ממתגם בו במתג הוא בולם פיו ומכסכס ברסנו וכשאתה מקרדו ומקרצפו אתה צריך לבלום ולסגור פיו ולייסרו במתג ורסן כשאתה מעדהו עדי ומיפהו

"בל קרב אליך" - שלא יקרב אליך להזיקך כשאתה מיפהו במתג ורסן

"עדיו לבלום" - בשעת עדיו שאתה מקרדו ומקרצפו אתה צריך לסוגרו במתג ורסן שלא יקרב אליך בלימה בלשון משנה לשון מסגר פיו בלום רגליו מבולמות (במסכת בכורות) ומנחם חבר לבלום וכן על בלימה (איוב כ"ז) לשון תוכן (סא"א)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אל תהיו כסוס וכפרד אין הבין", שאם רוצים להראותו דרך ילך צריך מתג ורסן להנהיגו, עד "שבמתג ורסן" צריך "לבלום עדיו" לבלום ולעצור בעד עדיו והסרתו מן הדרך, וכן לעצור בו "בל קרוב אליך" שלא יקרב אליך להזיקך, הלא אתה ראוי שיהיה די לך בקריצת עין, (והנה ידמה את האדם במליצתו בשני חלקיו כסוס ורוכבו, כי חומר האדם דומה כחומר יתר הבע"ח כסוס כפרד, רק האדם השוכן תוך חמרו היא הנפש השכליית הוא המנהיג את חמורו וחובש אותו ורוכב עליו, וכמו שבעת ימרה הסוס ברוכבו יאסרהו רוכבו במתג ורסן, כן עת תמרה בהמת האדם הקרובה אליו שהוא חמרו בהנפש מנהיגו, ייסרו גופו במכאובים והם לטובת האדם הרוכב על חמורו בל תבעט בו אתונו ותזיקו במעשיה הרעים, והיה ראוי לכל הפחות שתבדל בהמת האדם שהוא חמרו מיתר הבהמה אשר הוא רוכב עליה במה שתכיר כי המתג והרסן והיסורים הם לטובת האדם העצמי שהיא נשמתו בל תקרב חמורו אליו לנשכו ולהזיקו, היינו לקלקל את נשמתו, ועז"א בל תהיה כסוס וכפרד גם בזה, שאין הבין אשר המתג והרסן הם לטובת הרוכב לבלום עדיו לבל קרוב אליך):

ביאור המילות

"עדיו". מענין הסרה, כמו מעדה בגד, ולא עדה עליו שחל למפרשים, הן עד ירח לפירושי:

"לבלום". לחסום בל יסור מהדרך, או מענין עדי ותכשיט שהמתג והרסן הם תכשיט לו כי על ידם יבלמו אותו בל יקרב אליך להזיק:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כסוס כפרד" - אטומי לב כמותם

"במתג ורסן" - אשר כשמקשטים אותו במתג ורסן אז מהצורך לבלום פיו לבל יקרב אליך לנשוך כי אין לו חלק בבינה לדעת שלקשטו משימין בו ולא להכאיבו ואמר שאתה לא תהיה כן ובין תבין שהיסורים הבאים המה למרק העון ולא תבעט בהם

מצודת ציון

"במתג ורסן" - שמות כלי ברזל ההושם בפי הבהמה להוליכה ע"י ולקשטה

"עדיו" - פיו כמו המשביע בטוב עדיך (לקמן ק"ג)

"לבלום" - ענין חסימת וסגירת הפה ובדרז"ל מי שבולם עצמו בשעת מריבה (חולין פ"ט)

<< · מ"ג תהלים · לב · ט · >>