לדלג לתוכן

מ"ג תהלים י ח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג תהלים · י · ח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ישב במארב חצרים במסתרים יהרג נקי עיניו לחלכה יצפנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יֵשֵׁב בְּמַאְרַב חֲצֵרִים בַּמִּסְתָּרִים יַהֲרֹג נָקִי עֵינָיו לְחֵלְכָה יִצְפֹּנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יֵשֵׁ֤ב ׀ בְּמַאְרַ֬ב חֲצֵרִ֗ים
  בַּֽ֭מִּסְתָּרִים יַהֲרֹ֣ג נָקִ֑י
    עֵ֝ינָ֗יו לְֽחֵלְכָ֥ה יִצְפֹּֽנוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עיניו לחלכה יצפנו" - עיניו של עמלק לישראל שהם חילך יארובו "לחלכה" - עליך יעזוב חלכה שניהם במסורת מן מלין המשמשין כה במקום ך' כגון (שמות ז) ובכה ובעמך (משלי ב) תבונה תנצרכה (שמות כט) כל אשר צויתי אתכם (שמואל א א) הנצבת עמכה למדנו ממסורת שחלכה כמו חילך חיל שלך ומנחם פתר אותה לחלכה יצפונו וכן יעזוב חלכה כמו ונפל בעצמיו חלכאים ענין נמוכים ומורדים וכה יסוד המלה

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ישב - כל אורב יושב במקום שאין שם ישוב וזה אורב בישוב.

לחלכה - יש אומרים: כי הכ"ף לנכח השם ויש להשיב עליהם על חסרון היו"ד, כי בית וזית ולילה כאשר יסמכו, לא יסור היו"ד. והנה בחלכאים, מחלוקת יש בין כתיב לקרי, אם היא מלת אחת או שתים, ופירוש כאים כמו נכאים, על משקל דוים ורבים.

ומדקדק גדול אמר: כי חלכאים - מלה אחת והיא מהפעלים הרבעים.

ומלת לחלכה – כמוה והה"א תחת אל"ף. ויאמר הגאון: כי נו"ן יצפנו נוסף וטעמו יצפו והעד עיניו כמו עיניו בגוים תצפנה.

והנכון בעיני: שהוא יצפנו לנפשותם והטעם כי עיניו יבקשו מקום צפון ונסתר.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ישב במארב חצרים חצרים הם ערי הפרזות שהן על הדרכים: כמו ובנתיה וחצריה (יהושע טו מה) ; חצרים תשב קדר (ישעיהו מב יא).

על דרך: פרזות תשב ירושלם (זכריה ב ה).


במסתרים יהרג נקי כי ברב הפעמים הרשע לא יעשה מעשה הרע בפרהסיא אלא ישב במארב ובמסתרים, שישמור מבני אדם שלא יראוהו.

ולא ישמור מהאל הרואה כל! עיניו לחלכה יצפנו: לחלכה כמו חלך והה"א נוספת; ופרושו: לעני.

אמר: שעיני הרשע יצפנו לעני ללכדו.

ויצפנו פעל עומד, כלומר: ישים עיניו במקום צפון ומשם יביט הדרכים.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"לחלכה" - ענינו כענין עני וחלוש ודומה לו במקראות שלאחריו

"יצפנו" - יסתירו כמו יצפון לצדיק (משלי י"ג

מצודת דוד

"עיניו" - עושה עצמו כמסתיר עין מן העני וכאלו אין דעתו עליו לבל יהיה נשמר

"ישב" - הרשע יושב במארב החצרים ולוכד את הנקי והורגו בסתר

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ישב", את האריה שהוא העז שבחיות טורפי טרף לקח למשל לדמות בו את הרשע, רק בהעריכו את מעשיו לפי שני חייו, ישתנה ענינו מן האריה, כי ידוע שהארי בהיותו כפיר ישב בסוכה למו ארב ולא יצא ממעונתו לטרף טרף, עד שבא במעמד האריה שאז יצא למארב חצרים עלי טרפו ובהרשע הוא בהפך, שבילדותו דומה לאריה ויצא עלי טרפו לארוב בשדות וביערים, ועת יגדל שאז יהיה כתפארת אדם לשבת בית (כי בזה יתרון לאדם כמוהו על חיות השדה) אז יתדמה ככפיר אשר יצוד ויטרוף בסוכתו, אולם יתרון לו על האריה שהאריה עת יזקן ויחלש אז ליש אובד מבלי טרף, והרשע גם עת ידכא ישוח בזקנותו עוד יטרף טרף אדם יאכל, וז"ש עת "ישב" הרשע הזה "במארב חצרים" ויצא על טרפו בילדותו אז "במסתרים יהרג את הנקי" אשר "עיניו לחלכה יצפנו" בעוד שהנקי נושא עיניו אליך ומצפה לחילך וכחך שתעזור לו, בעת ההיא יהרגנו הרשע ובטחונו בה' לא יועיל לו כלל, ואח"כ עת.

ביאור המילות

"חצרים". כפרים פרזים עי' התו"ה (בהר סי' ס"א).

"יצפנו". שיביט אליך בסתר ומצפון.

"לחלכה". לכחך:
 

<< · מ"ג תהלים · י · ח · >>