מ"ג תהלים י ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים י · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אלה פיהו מלא ומרמות ותך תחת לשונו עמל ואון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָלָה פִּיהוּ מָלֵא וּמִרְמוֹת וָתֹךְ תַּחַת לְשׁוֹנוֹ עָמָל וָאָוֶן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָלָ֤ה פִּ֣יהוּ מָ֭לֵא וּמִרְמ֣וֹת וָתֹ֑ךְ
  תַּ֥חַת לְ֝שׁוֹנ֗וֹ עָמָ֥ל וָאָֽוֶן׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותוך" - ל' מחשבה רעה הלנה בתוכו תמיד

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אלה פיהו מלא", בפיו יקיים דבריו תמיד באלה כאלו את ה' הוא ירא, וידבר "מרמות ותוך" לרמאות את הבריות, אבל "תחת לשונו" בפנימותו והנסתר תחת דבריו, הוא "עמל ואון", בדבורו יחניף כאלו הוא צדיק וטוב, ובלבו מלא רשע וכחש:

ביאור המילות

"ומרמות ותוך". התוך היא המרמה הצפונה (עיין ירמיה ט' ה'), "ומלא". פעל, שממלא פיו באלה.

"פיהו. לשונו". הפה מציין הדבור החיצוני, והלשון מציין הדבור הפנימי (כנ"ל ה' י') שנצפן בו עמל ואון הפך של אלה ומרמה של הדבור החיצוני:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תחת לשונו" - כפל הדבר במ"ש

"אלה" - ממלא פיו בשבועות שוא ומרמה

מצודת ציון

"אלה" - שבועה כמו ושמעה קול אלה (ויקרא ח')

"ותוך" - ענין מרמה הנסתר בתוך הלב

<< · מ"ג תהלים · י · ז · >>