המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"עיניו לחלכה יצפנו" - עיניו של עמלק לישראל שהם חילך יארובו
"לחלכה" - עליך יעזוב חלכה שניהם במסורת מן מלין המשמשין כה במקום ך' כגון (שמות ז) ובכה ובעמך (משלי ב) תבונה תנצרכה (שמות כט) כל אשר צויתי אתכם (שמואל א א) הנצבת עמכה למדנו ממסורת שחלכה כמו חילך חיל שלך ומנחם פתר אותה לחלכה יצפונו וכן יעזוב חלכה כמו ונפל בעצמיו חלכאים ענין נמוכים ומורדים וכה יסוד המלה
ישב - כל אורב יושב במקום שאין שם ישוב וזה אורב בישוב.
לחלכה - יש אומרים: כי הכ"ף לנכח השם ויש להשיב עליהם על חסרון היו"ד, כי בית וזית ולילה כאשר יסמכו, לא יסור היו"ד.
והנה בחלכאים, מחלוקת יש בין כתיב לקרי, אם היא מלת אחת או שתים, ופירוש כאים כמו נכאים, על משקל דוים ורבים.
ומדקדק גדול אמר: כי חלכאים - מלה אחת והיא מהפעלים הרבעים.
ומלת לחלכה – כמוה והה"א תחת אל"ף.
ויאמר הגאון: כי נו"ן יצפנו נוסף וטעמו יצפו והעד עיניו כמו עיניו בגוים תצפנה.
והנכון בעיני: שהוא יצפנו לנפשותם והטעם כי עיניו יבקשו מקום צפון ונסתר.
"ישב", את האריה שהוא העז שבחיות טורפי טרף לקח למשל לדמות בו את הרשע, רק בהעריכו את מעשיו לפי שני חייו, ישתנה ענינו מן האריה, כי ידוע שהארי בהיותו כפיר ישב בסוכה למו ארב ולא יצא ממעונתו לטרף טרף, עד שבא במעמד האריה שאז יצא למארב חצרים עלי טרפו ובהרשע הוא בהפך, שבילדותו דומה לאריה ויצא עלי טרפו לארוב בשדות וביערים, ועת יגדל שאז יהיה כתפארת אדם לשבת בית (כי בזה יתרון לאדם כמוהו על חיות השדה) אז יתדמה ככפיר אשר יצוד ויטרוף בסוכתו, אולם יתרון לו על האריה שהאריה עת יזקן ויחלש אז ליש אובד מבלי טרף, והרשע גם עת ידכא ישוח בזקנותו עוד יטרף טרף אדם יאכל, וז"ש עת "ישב" הרשע הזה "במארב חצרים" ויצא על טרפו בילדותו אז "במסתרים יהרג את הנקי" אשר "עיניו לחלכה יצפנו" בעוד שהנקי נושא עיניו אליך ומצפה לחילך וכחך שתעזור לו, בעת ההיא יהרגנו הרשע ובטחונו בה' לא יועיל לו כלל, ואח"כ עת.
