מ"ג תהלים יז א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


מ"ג תהלים יז · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תפלה לדוד שמעה יהוה צדק הקשיבה רנתי האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תְּפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה יְהוָה צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תְּפִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד
שִׁמְעָ֤ה יְהֹוָ֨ה ׀ צֶ֗דֶק
  הַקְשִׁ֥יבָה רִנָּתִ֗י
  הַאֲזִ֥ינָה תְפִלָּתִ֑י
    בְּ֝לֹ֗א שִׂפְתֵ֥י מִרְמָֽה׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תפלה לדוד", תפלה זו נחלקת לג' חלקים, (חלק א') מספר צדקתו איך נשמר מכל חטא בין במחשבה בין במעשה, ועז"א "שמעה ה' צדק", (חלק ב') מתאונן על אויביו ועל רעתם, ועז"א "הקשיבה רנתי", (חלק ג') מתפלל על אשרו הנפשי, ועז"א "האזינה תפלתי", ויען שיתראה בו קצת גאות ויוהרא, אומר שתפלתו היא "בלא שפתי מרמה" רק בלב שלם מבטחונו לה':

ביאור המילות

"שמעה", "הקשיבה, האזינה". כבר בארתי (ישעיה א' י' ובכ"מ) שהסדר הוא בתחלה קושב ואחר כך מאזין ואח"כ שומע, וכשבא על ג' נשואים מתחלפים יאמרו על העקרי לשון שמיעה, ועל הבלתי עקרי כ"כ לשון האזנה, ועל הטפל לשון הקשבה, וזאת היא עקר בעיניו מה שיספר צדקו, לכן אמר שמעה צדק, ואחריו התפלה ואחריו הרנה, שרנה הוא לשון צעקה, בין צעקה של שמחה בין צעקה של בכי ואנקה כמ"ש במכלול ומענין השני בא פה, כמו קומי רוני בלילה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בלא" - הנאמרה בלא שפתי מרמה

"צדק" - תפלתי הנאמרה בצדק ובכוונת הלב