מ"ג תהלים ז א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


מ"ג תהלים ז · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שגיון לדוד אשר שר ליהוה על דברי כוש בן ימיני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שִׁגָּיוֹן לְדָוִד אֲשֶׁר שָׁר לַיהוָה עַל דִּבְרֵי כוּשׁ בֶּן יְמִינִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שִׁגָּי֗וֹן לְדָ֫וִ֥ד
  אֲשֶׁר־שָׁ֥ר לַֽיהֹוָ֑ה
    עַל־דִּבְרֵי־כ֗֝וּשׁ בֶּן־יְמִינִֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שגיון לדוד" - מנחם אמר שגם זה אחד משמות הזמר על שם הכלי וכן פי' על שגיונות ורבותינו פירשו ל' משגה שנתודה ונתפלל על השגיון שאמר שירה על מפלתו של שאול כמו שנאמר וידבר דוד לה' וגו' (שמואל ב כב) אבל ענין המזמור אינו מוכיח על כך ואומר אני שאמרו על עסקי ישבי בנוב (שם כא) שבא עליו על עונשו של שאול כמו שפירשו רבותינו שאמר לו הקב"ה על ידך נטרד דואג האדומי על ידך נהרג שאול ובניו כו' כדאיתא בחלק שגיאות שבקש דוד להקב"ה להמסר ביד שונא ולא יכלה זרעו סא"א והפך דוד את תפלתו והתפלל שלא יפול ביד אויב וכן פתרונו משגה שר דוד לה' על ששגג לומר להקב"ה למוסרו ביד אויב על דברי שאול שנהרג על ידו ד"א על שגיון כנף המעיל אשר כרת לשאול

"כוש" - מה כושי משונה בעורו אף שאול משונה במעשיו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שגיון, על דברי כוש בן ימיני", המבואר מדברי השירה הזאת, כי כוש זה רדף אחר דוד, ולקח עמו עדת לאומים, עדה ועם רב להלחם נגדו. ועצתו זאת היה לו למוקש, כי בבור כרה בו נוקש, ומצייר כאילו כוש ועדתו היה שבט אפו של ה' לענוש את דוד, אבל אחר שהביט ה' על מעשיהם הרעים וערך לנגדם צדקת דוד, שב אפו מדוד על עדת צורריו ונוקשו בבור כרו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כוש בן ימיני" - זה שאול הבא מבנימין וקראו כוש כי היה משונה במעשיו לשבח ככושי הזה המשונה בעורו

"שגיון לדוד" - התפלל בזה על השגיאה מה שכרת כנף מעיל שאול

מצודת ציון

"שגיון" - מלשון שגיאה

"שר" - מלשון שירה

"על דברי" - ענין בעבור כמו על דבר כזבי (במדבר כ"ה)