מ"ג שמות מ ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג שמות מ · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּיוֹם־הַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשׁ֖וֹן בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ תָּקִ֕ים אֶת־מִשְׁכַּ֖ן אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
בְּיוֹם יַרְחָא קַדְמָאָה בְּחַד לְיַרְחָא תְּקִים יָת מַשְׁכְּנָא מַשְׁכַּן זִמְנָא׃
ירושלמי (יונתן):
בְּיוֹמָא דְיַרְחָא קַדְמָאָה הוּא יַרְחָא דְנִיסָן בְּחַד לְיַרְחָא תְּקִים יַת מַשְׁכְּנָא מַשְׁכַּן זִימְנָא:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד" - על דעת רבותינו (בתורת כהנים סוף פרשת צו סימן קצא ועוד) שהוא יום שמיני למלואים טעם הכתוב שתקים את המשכן ויעמד כן ולא תורידנו ולא תקימו עוד כי בנסוע המחנות הלוים יורידו אותו ויקימו אותו ולא הוצרך לצוות עתה על הקמת שבעת הימים הראשונים כי אמר לו מתחלה והקמות את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר (לעיל כו ל) וכיון שפירש לו עתה כי ביום החדש הראשון תהיה הקמתו לעמדה הנה ידע כי שבעת ימי המלואים יצטרך להקים ולהוריד ואולי היה כן להרגיל הלוים במעשהו כי ממנו יראו וכן יעשו או היה להכתיר היום בעטרה זו ונראה לדעתם כי בשבעת הימים הראשונים היה מקים אותו בבקר בבקר ועומד כן כל היום וכל הלילה וכעלות השחר היה מוריד אותו וחוזר ומקימו מיד כי הכתוב אמר ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה (ויקרא ח לה) ואין פתח לאהל רק בעת הקמתו וכבר דרשו (בתורת כהנים ויקרא א ה) אל פתח אהל מועד בזמן שהוא פתוח ולא בזמן שהוא מפורק ואמרו (זבחים נה) שלמים ששחטן קודם שנפתחו דלתות ההיכל פסולין שנאמר (ויקרא ג ב) ושחטו פתח אהל מועד בזמן שפתוח ולא בזמן שנעול וכן במשכן עד שלא העמידו הלוים את המשכן ואחר שפרקו הלוים את המשכן פסולין ועוד שהיה מקריב בו תמיד של בין הערבים ומדליק את הנרות בערב ובויקרא רבה (עי' במדבר רבה יב טו) ראיתי היה משה מעמידו ומפרקו שני פעמים בכל יום רבי חנינא הגדול אומר שלשה פעמים בכל יום שנאמר תקים (פסוק ב) הוקם (פסוק יז) ויקם (פסוק יח) אחת לתמיד של שחר ואחת למלואים ואחת לתמיד של בין הערבים ויתכן שכל זה רגילות להודיע ענין הקמתו והסדר ולא יעמידנו מפורק כלל והכתוב שאמר כאן ויכס הענן את אהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן (להלן פסוק לד) על דעתם היה זה ביום השמיני כי אמר ויכל משה את המלאכה (שם פסוק לג) וכאשר כלה הקמה זו של אחד בניסן כסה הענן את המשכן וכבר כתב רש"י (ויקרא ט כג) מה שדרשו (בתורת כהנים שם) ויצאו ויברכו את העם לפי שכל שבעת ימי המלואים שהעמיד משה המשכן והיה משמש בו ומפרקו לא שרתה בו שכינה והיו ישראל נכלמים ואמרו למשה משה רבינו כל הטורח שטרחנו שתשרה שכינה בינינו ונדע שנתכפר לנו עון העגל אמר להם אהרן אחי כדאי וחשוב ממני שעל ידי קרבנותיו ועבודתו תשרה בנו שכינה ובפרשת מלואים (תורת כהנים שם) יכול הוקם המשכן בראש חדש ושרתה שכינה בשמיני בחדש תלמוד לומר וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדות (במדבר ט טו) מלמד שביום שהוקם המשכן שרתה השכינה על ידי מעשה אהרן הנה יאמרו בפירוש כי כסוי הענן את המשכן בשמיני למלואים היה והוא אחד בניסן אם כן תהיה כל הפרשה הזאת לדעתם ביום השמיני והיה זה מפני שהכתוב יסדר כי צוה השם את משה שתהיה הקמת המשכן לכלותה ביום החדש הראשון באחד לחדש ואמר כי משה עשה כן וכלה את כל המלאכה ואז כסה הענן את האהל וכן תמיד וחזר הכתוב אל תחלת הדבור אשר היה למשה מן האהל ואמר ויקרא אל משה (ויקרא א א) וכל זה בסדר נכון וכדמות ראיה להם מה שכתוב (במדבר ז א) ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן ואם לא הוריד אותו מה טעם ביום כלות כי ביום אחד החל וכלה והראוי שיאמר ויהי ביום הקים משה את המשכן ועוד שאמר שם זה הדבר אשר צוה ה' תעשו (ויקרא ט ו) וירא כבוד ה' אל כל העם (שם כג) ומשמעות זה שעדיין לא כסה הענן את אהל מועד ולא מלא כבוד ה' את המשכן ומ"מ ביום ראשון של מלואים נדבר למשה משם כל הפרשיות הנאמרות מתחלת ספר ויקרא עד ויהי ביום השמיני (שם ט א) אבל לא היה הענן מכסה אותו והיו סבורין שהיה הדבור למשה שם מן השמים כאשר היה בארץ מצרים אבל במדרש חזית (קהלת א יב) מצאתי ויהי ביום השמיני זה היה ראוי להיות תחלת הספר ולמה נכתב כאן אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה ואם כן יהיה ויקרא אל משה מאהל מועד אחר וירא כבוד ה' אל כל העם ותצא אש ותאכל על המזבח (ויקרא ט כג כד) ויהיה הדבור לאהרן יין ושכר אל תשת (שם י ט) ממחרת כי לא יתכן שנדבר לאהרן מאהל מועד קודם למשה ואיני יודע אם זה דברי הכל או הם דברי יחיד כי על דברי ר' ישמעאל נאמרו שם

"תקים את משכן אהל מועד" - לא פירש לו בצואה זו כיצד סדר ההקמה כאשר פירש במעשה ויתן את אדניו וישם את קרשיו (פסוק יח) והיה זה מפני שכבר הראה אותו ההקמה במראית העין כמו שאמר והקמות את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר (לעיל כו ל) וכן קצר כאן ואמר ושמת שם את ארון העדות (בפסוק הבא) ולא הזכיר ואל הארון תתן את העדות כי בהזכירו "את ארון העדות" יבין זה כי לא יקרא הארון כן רק בהיות בו לוחות העדות וכבר נצטוה מתחלה ונתת את הכפרת על הארון מלמעלה ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך (לעיל כה כא) ולא הוצרך כאן אלא לצוותו בהקדמה כי תשומת הארון עם הלוחות יקדים לכל הכלים וכן קצר בענין השולחן והמנורה שכבר צוה אותו (לעיל כו לה) באיזה מקום מן המשכן יעמידם וקצר בענין לבישת אהרן ובניו שאמר והלבשת את אהרן את בגדי הקדש (להלן פסוק יג) ובבניו אמר והלבשתם כתנות (להלן פסוק יד) כי כבר צוה אותו בפרט בסדר לבישתן (לעיל כט ה-ט) ולא בא עכשיו אלא לסדר לו שעת הלבישה שתהיה אחר הקמת המשכן כלו והזכיר כתנות שבהן יתחיל הלבישה

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד. לדעת רז"ל שהיה משה מעמידו ומפרקו ג' פעמים בכל יום שנאמר הוקם תקים ויקם, אחד לתמיד של שחר, ואחד למלואים, ואחד לתמיד של בין הערבים, ובפרשה זו תמצא ג' הקמות הללו, תקים את משכן אהל מועד, וכתיב הוקם המשכן, וכתיב בתריה ויקם משה את המשכן.

ובמדרש היו בצלאל ואהליאב וכל חכם לב טורחים להעמידו ולא עמד וזהו שאמר הכתוב ויביאו את המשכן אל משה והיה מצר על כך לפי שלא היה לו חלק במשכן, אמר לו הקב"ה למשה א"א הקמתו ביד בשר ודם אלא עסוק אתה בו והוא עומד מאליו כדי שידעו כל ישראל שאם על ידך אינו עומד שוב אינו עומד לעולם, ואני כותב הקמה על ידך שנאמר ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן, אמר משה רבש"ע איני יודע להעמידו אמר לו עסוק בידך ואתה נאה להעמידו והוא עומד מאליו שנאמר הוקם המשכן, ואני מכתיב הקמתו על שמך שנאמר ויקם משה את המשכן, זהו שאמר הכתוב (תהלים מה) לרקמות תובל למלך, זה המשכן שהיה מצוייר שנאמר (שמות לה) ורוקם בתכלת ובארגמן, תובל למלך זה משה שנאמר (דברים לג) ויהי בישורון מלך, בתולות אחריה אלו ישראל שנקראו בתולות שנאמר (שיר ד) גן נעול אחותי כלה, רעותיה שהם ריעים להקב"ה שנאמר (תהלים קכב) למען אחי ורעי, מובאות לך שהביאו המשכן אל משה.

כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)

ביום החדש הראשון באחד לחודש תקים את משכן אהל מועד כתיב בפרשה שלשה פעמים לשון הקמה, א' תקים את המשכן, ב' הוקם המשכן, ג' ויקם משה, וארז"ל (ויק"ר נב, ד) שהיו ישראל וכל חכמי לב מקימים את המשכן ולא יכלו להקימו אמר הקב"ה עסוק אתה בהקמתו והוא עומד מאליו שנאמר הוקם מאליו משמע, ויש בזה רמז לכל המעשים אשר האדם עושה כי קצרה יד האדם להשלימם החל וגמור אלא האדם הוא המתחיל וה' יגמור על ידו, וכן ארז"ל (קידושין ל, ב) כנגד היצר הרע אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו כו'. וצוה שתהיה הקמת המשכן על ידי משה מסכים לדברי המדרש האומר שהעולם נברא בזכות משה שנאמר בראשית ברא אלהים בזכות משה שנקרא ראשית שנאמר (דברים לג, כא) וירא ראשית לו. ואם כן דומה כאילו משה הקים את העולם, כך המשכן שהיה בנוי בתבנית העולם הוקם על ידי משה, וכמו שבראשית ברא העולם כך ביום החדש הראשון הוקם המשכן ולדעת רז"ל (תו"כ שמיני מכילתא דמלואים) היה יום זה שמיני למלואים ואותו יום נטל עשרה עטרות ראשון למעשה בראשית כו' עיין בילקוט פר' שמיני (תקכ.).

ובשלשה הקמות אלו אמרו מקצת מפרשים שהם כנגד שלשה מקדשים. ויש לי כדמות ראיה לדבריהם כי מקדש ראשון ושני היו תלוין בזכותם של ישראל כי מתוך הזכות והתשובה זכו לבנין זה, על כן נאמר תקים ויקם כי זה מדבר בהקמה התלויה בפעולה אנושית, אבל מקדש שלישי אינו תלוי בזכות שהרי אפילו בדור שכלו חייב יבא הגואל ואם כן אינו תלוי בפעולה אנושית אלא מאליו יבנה לכך נאמר הוקם, מאליו משמע

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ביום החדש וגו'. הקמה זו היתה אחר ז' ימי מילואים לדבריהם ז"ל (במד"ר פי"ג), וכן מוכיחים הכתובים כי ז' ימי המילואים לא נעשה בהם אלא מלואי ידי אהרן, ולזה צוה ה' מעשה ז' ימי מילואים קודם מצות הקמת המשכן והערכתו, וגם בפרשת צו כשמשח אהרן ובניו יום א' של מילואים שם הזכיר משיחת המשכן וכליו, ולא הזכיר שם הקמת המשכן וסדרו הא למדת כי המילואים היו קודם הקמת המשכן והערכת כליו, ויום ר"ח ניסן הוא שנתקדש המשכן וסדר משה מערכת המשכן והקריב בו את האמור בענין הא למדת שלא שמש משה במשכן בסדר כל האמור בפרשה זו אלא ביום אחד שהוא יום השמיני של מילואים, ואפילו להסוברים שכל ז' ימי המלואים היה משה בונה משכן וסותרו, בהכרח לומר כי משכן הוא שהיה בונה וסותר אבל סדר הכנתו לא היתה אלא ביום ר"ח ניסן כאמור בענין באחד לחדש וגו' ושמת שם וגו' והבאת את השלחן וגו' הרי כי מחדש הוא מודיעו ההערכה ומקום כל דבר וסדר הנחתו ואם זה לו ז' ימים והוא מעריך מה מקום להודיע מחדש, אלא ודאי זה היום תחלת סדר מעשה המשכן ותיקונו והקריב משה בו ביום כל האמור בענין במצות ה' אליו כאמור לפנינו:

<< · מ"ג שמות · מ · ב · >>