מ"ג שמות לא י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג שמות לא · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואת בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֵת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד וְאֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֵ֖ת בִּגְדֵ֣י הַשְּׂרָ֑ד וְאֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ לְאַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְיָת לְבוּשֵׁי שִׁמּוּשָׁא וְיָת לְבוּשֵׁי קוּדְשָׁא לְאַהֲרֹן כָּהֲנָא וְיָת לְבוּשֵׁי בְנוֹהִי לְשַׁמָּשָׁא׃
ירושלמי (יונתן):
וְיַת לְבוּשֵׁי שִׁמּוּשָׁא וְיַת לְבוּשֵׁי קוּדְשָׁא לְאַהֲרן כַּהֲנָא וְיַת לְבוּשֵׁי בְנוֹי לְשַׁמָּשָׁא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואת בגדי השרד" - אומר אני לפי פשוטו של מקרא שאי אפשר לו' שבבגדי כהונה מדבר לפי שנא' אצלם ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן אלא אלו בגדי השרד הם בגדי התכלת והארגמן ותולעת שני האמורים בפ' מסעות (במדבר ד) ונתנו עליו בגד תכלת ונתנו עליו בגד ארגמן ונתנו עליהם בגד תולעת שני ונראין דברי שנא' (שמות לט) ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש ולא הוזכר שש עמהם ואם בבגדי כהונה מדבר לא מצינו באחד מהם ארגמן או תולעת שני בלא שש

"בגדי השרד" - י"מ לשון עבודה ושירות כתרגומו לבושי שמושא ואין לו דמיון במקרא ואני אומר שהוא ל' ארמי כתרגום של קלעים ותרגום של מכבר שהיו ארוגים במחט עשוים נקבים נקבים לצידי"ן (בלע"ז שלינגווערק)

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וְאֵת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד – אוֹמֵר אֲנִי לְפִי פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁבְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה מְדַבֵּר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר אֶצְלָם: "וְאֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן". אֶלָּא אֵלּוּ בִּגְדֵי הַשְּׂרָד הֵם בִּגְדֵי הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי הָאֲמוּרִים בְּפָרָשַׁת מַסָּעוֹת (במדבר ד): וְנָתְנוּ עָלָיו בֶּגֶד תְּכֵלֶת, וְנָתְנוּ עָלָיו בֶּגֶד אַרְגָּמָן, וְנָתְנוּ עֲלֵיהֶם בֶּגֶד תּוֹלַעַת שָׁנִי. וְנִרְאִין דְּבָרַי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִן הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי עָשׂוּ בִגְדֵי שְׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ" (שמות לט,א) וְלֹא הֻזְכַּר שֵׁשׁ עִמָּהֶם; וְאִם בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה מְדַבֵּר, לֹא מָצִינוּ בְּאֶחָד מֵהֶם אַרְגָּמָן אוֹ תּוֹלַעַת שָׁנִי בְּלֹא שֵׁשׁ.
בִּגְדֵי הַשְּׂרָד – יֵשׁ מְפָרְשִׁים לְשׁוֹן עֲבוֹדָה וְשֵׁרוּת, כְּתַרְגּוּמוֹ: "לְבוּשֵׁי שִׁמּוּשָׁא", וְאֵין לוֹ דִּמְיוֹן בַּמִּקְרָא. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁהוּא לָשׁוֹן אֲרַמִּי, כְּתַרְגּוּם שֶׁל "קְלָעִים" ["סְרָדֵי"] (שמות כז,ט) וְתַרְגּוּם שֶׁל "מִכְבָּר" ["סְרָדָא"] (שמות כז,ד), שֶׁהָיוּ אֲרוּגִים בְּמַחַט, עֲשׂוּיִים נְקָבִים נְקָבִים, לצידי"ץ [lacediz = רשת‏[2]] בְּלַעַז.

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

בגדי השרד: כמין קליעות והם בגדים שמצפים בהם הארון והשולחן והמנורה המפורשים בפרשת במדבר סיני ופרשו עליו בגד כליל תכלת, בגד ארגמן, בגד תולעת שני, ואותן בגדים עשויין כעין שרד וקליעות:


רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואת בגדי השרד" - לא ידעתי למה לא צוה תחלה לעשות הבגדים האלה כאשר עשה בכל מלאכת המשכן ובבגדי אהרן ובניו כי היה ראוי שיאמר לו ועשית בגד כליל תכלת לכסות בו הארון ובגד ארגמן לכסות בו המזבח ובגד תולעת שני לכסות בו השלחן ועתה כאשר יצוה את העושים יכלול אותם עם שאר המלאכה ואולי לא היתה בהם קפידא ויעשו אותם כרצונם בגדי שרד ממין אחד לבדו והם עשו מן התכלת והארגמן ותולעת השני ולא רצו בשש כי איננו נכבד כמותם ואחרי שנעשו כן רצה השם שיהיה התכלת לארון והארגמן למזבח והשני לשלחן (במדבר ו-יג) ולכן הספיק להם הצואה בקצרה כאשר צוה על העושים כי לדעתם יעשו בגדי השרד ואיננו הגון שיהיה בגד המכסה עשוי נקבים נקבים כדברי רש"י אבל הוא מלשון שריד בעבור היותם מין אחד כדברי ר"א וכתבתי זה הענין לפי שיטת רש"י וכל זה איננו שוה לי כי מה טעם שיאמר הקב"ה למשה ויעשו בגדי הקלעים או בגדי השרידה בלי שיבאר לו כמה יהיו שנים או מאה וכמה ארכם וכמה רחבם ולמה יעשו ואין הענין מובן כלל בדבור הזה ועוד שמזכיר אותם לעולם קודם בגדי אהרן ועוד מה טעם לשרת בקדש (להלן לט א) כי זה ירמוז על עבודת הקרבנות בקדש כמו שאומר או בגשתם אל המזבח לשרת בקדש (לעיל כח מג) וכן אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש (לעיל כט ל) לא על עבודת חוץ ומשא ועוד כי כתוב ועשו את כל אשר צויתיך (פסוק ו) את אהל מועד וגו' ואת בגדי השרד (פסוקים ז-י) עד ככל אשר צויתיך יעשו (פסוק יא) ולא צוה אותו תחלה על בגדי השרד כלל והעולה מדברי רבותינו כי בגדי השרד הם בגדי כהונה עצמם והוזכר זה במסכת יומא (עב) ואם כן הנכון שנפרש בגדי השרד בגדי היחוד כלומר בגדים שיתיחד בלבישתם אחד העם הגדול מאחיו וכן ובשרידים אשר ה' קורא (יואל ג ה) השרידים שרדו מהם (יהושע י כ) מן פליט ושריד (ירמיהו מד יד) וירמוז לבגדי אהרן ויקראם כן שלא ילבשם רק יחיד בדורו אהרן בחייו ואחריו הכהן הגדול אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא ידו ללבוש את הבגדים (ויקרא כא י) והכתוב יזכיר בגדי אהרן לעולם דרך כבוד כמו שאמר לכבוד ולתפארת (לעיל כח ב) בגדי קדש (לעיל כח ד) ציץ הזהב נזר הקדש (ויקרא ח ט) ועל כן קראם בגדי השרד בגדי מלכות וזה טעם את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן (להלן לה יט) כי שב לבאר וכן יאמר בפרשת ויביאו את המשכן (להלן לט מא) ומה שאמר בכאן בפרשת ראה קראתי ואת בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן טעמו שהם בגדי שתי מעלות בגדי השרד ובגדי הקדש להגיד שלא ילבשם רק אחד העם בבאו לשרת בקדש ומפני שלא הזכיר כאן לשרת בקדש הוסיף לבאר שהם בגדי שרד ובגדי קודש ועוד באו כמה ווי"ן יתירות בכתוב ופירוש ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש (להלן לט א) שהוא מבאר אלה פקודי המשכן ונתן חשבון בזהב ובכסף ובנחשת כמה הביאו ישראל ומה עשו בהן בעבור חשיבותם ואח"כ אמר כי מן התכלת והארגמן ותולעת השני אשר הובא להם עשו בגדי שרד לא הוסיף ולא גרע ולא הזכיר השש כי איננו חשוב ואולי הביאו ממנו הרבה והותיר ושב לבאר ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר צוה ה' את משה ויעש את האפוד זהב וגו' (להלן לט א)

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


ואת בגדי השרד. טעמו כתרגומו לבושי שמושא והיו מכסין בהם כלי המשכן והיה שם בגד תכלת שהיו מכסין בו הארון ובגד ארגמן שהיו מכסים בו המזבח ובגד שני שהיו מכסין בו את השלחן, והיה ראוי לומר תחלה ועשית בגד כליל תכלת לכסות הארון ובגד ארגמן לכסות את השלחן.

והנה בגדי קדש שקראם בשם הידיעה כבר הזכירם למעלה ואלה הבגדים וגו', אבל בגדי השרד אלו מאן דכר שמייהו שיקראם עתה בשם הידיעה והם לא הוזכרו בשום מקום.

וכתב הרמב"ן ז"ל בזה לא ידעתי למה לא צוה תחלה לעשות בגדי השרד כאשר עשה במלאכת המשכן ובגדי אהרן ובניו ע"כ, ומי זה שיבא אחרי המלך, אבל במחילה ממנו אומר כי נראה לי על דרך הפשט שכבר נרמז בגדי השרד בפרשת הבגדים בראש סדר ואתה תצוה, אמר תחלה ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת ואח"כ אמר ועשו את בגדי אהרן בלשון ידיעה כלומר הנזכרים, ואלה הבגדים בלשון ידיעה גם כן, וחזר ואמר ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו ולא אמר את בגדי הקדש כמו שאמר את בגדי אהרן, ומכאן נראה שהזהיר בכאן על בגדי קדש אחרים הם בגדי השרד שיעשום עם אותם של אהרן ובניו שכלם נקראים בגדי קדש ולכך חזר פעם אחרת ועשו בגדי קדש והוא תחלת צואה אחרת כמו שהזכיר בבגדי אהרן בתחלת צואה ועשו בגדי קדש. ומה שקרא בגדי השרד בגדי קדש מפני שהם משרתי כלי הקדש ומחופפין עליהם, ומפני זה קראם עתה בלשון ידיעה מפני שכבר נזכרו בכלל בגדי אהרן. וכתבו רז"ל בגדי השרד היו עשוים כמין קלעים דמתרגמינן סרדין ועל כן נקראו בגדי שרד.

וע"ד המדרש ואת בגדי השרד אלמלא הם לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט, וכן דרשו רז"ל במסכת יומא פרק בא לו מעשה בימי אלכסנדרוס מוקדון שנתעטף שמעון הצדיק כהן גדול בבגדי כהונה ויצא לקראתו, וכיון שראהו המלך ירד מעל מרכבתו והשתחוה לו, אמרו לו עבדיו מלך כמותך ישתחוה ליהודי זה, אמר להם דמות דיוקנו מנצח לפני בעת מלחמתי, והוא המלאך שהיה כהן מתדמה לו, ועוד שם בגדי השרד בגדים שהיו גורדין אותם ומשרדים אותם מהם כלומר מטוה שאינו ארוג ומחטטין אותו במחט, ותרגום ירושלמי מעשה אורג עובד גרדי.

וע"ד הקבלה את בגדי השרד יתכן כי הה"א שבמלת השרד תרמוז לה"א אחרונה שבשם, ובדין הוא שירמזנה הכתוב בבגדי השרד לפי שהם כסוי כלי הקדש וכלי הקדש מכוסים ונעלמים בתוכם ועל ידם מתגלים, וכן ה"א אחרונה שבשם כסוי לשם הנעלם ומתגלה על ידה והמשכיל יבין.

<< · מ"ג שמות · לא · י · >>


  1. ^ בגדי כהונה "היו ארוגים במחט עשויים נקבים נקבים", כלומר מעין תחרים.
  2. ^ בגדי כהונה "היו ארוגים במחט עשויים נקבים נקבים", כלומר מעין תחרים.