מ"ג שמות כה כב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר על ארון העדת את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנוֹעַדְתִּ֣י לְךָ֮ שָׁם֒ וְדִבַּרְתִּ֨י אִתְּךָ֜ מֵעַ֣ל הַכַּפֹּ֗רֶת מִבֵּין֙ שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־אֲר֣וֹן הָעֵדֻ֑ת אֵ֣ת כׇּל־אֲשֶׁ֧ר אֲצַוֶּ֛ה אוֹתְךָ֖ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲזָמֵין מֵימְרִי לָךְ תַּמָּן וַאֲמַלֵּיל עִמָּךְ מֵעִלָּוֵי כָּפוּרְתָּא מִבֵּין תְּרֵין כְּרוּבַיָּא דְּעַל אֲרוֹנָא דְּסָהֲדוּתָא יָת כָּל דַּאֲפַקֵּיד יָתָךְ לְוָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאֵיזַמֵן מֵימְרִי לָךְ תַּמָּן וְאֵימַלֵּיל עִמָּךְ מֵעִילַוֵי כַּפּוּרְתָּא מִבֵּין תְּרֵין כְּרוּבַיָא דְעַל אֲרוֹנָא דְסַהֲדוּתָא יַת כָּל מַה דַּאֲפַקֵּיד יָתָךְ לְוַת בְּנֵי יִשְרָאֵל: |
רש"י
"ודברתי אתך מעל הכפרת" - ובמקום אחר הוא אומר (ויקרא א, א) וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר זה המשכן מחוץ לפרכת נמצאו שני כתובים מכחישים זה את זה בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם (במדבר ז, פט) ובבא משה אל אהל מועד וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת וגו' משה היה נכנס למשכן וכיון שבא בתוך הפתח קול יורד מן השמים לבין הכרובים ומשם יוצא ונשמע למשה באהל מועד:
"ואת כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל" - הרי וי"ו זו יתירה וטפלה וכמוהו הרבה במקרא וכה תפתר ואת אשר אדבר עמך שם את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל הוא:
מפרשי רש"י
ואת כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל. וי"ו זו יתירה וטפלה והרבה כמוה במקרא, וכה תפתר ואשר אדבר עמך שם את אשר אצוה אותך אל בני ישראל הוא, ע"כ – כן הוא בנוסחאות הישנות. ויש נסחאות שכתוב את בלא וי"ו, ונסחאות שנכתבה בהן הפסוק ולא פרש עליו דבר ועל זאת הנסחא דחקו לתקן מה שלא יוכל לתקון, ונסחאות שלא נכתבה בהן כל עקר לא הכתוב ולא פירושו וחתרתי לפרש ולהשיב אל היבשה אחת מכל הנסחאות האלה ולא יכלתי. אבל אחר בקשת המחילה על היותי שולח לשוני בספר משיח יי', אומר אני שספר טעות עליה [פירש] הרב ז"ל היה כתוב בו "ואת" בוא"ו. וכן נראה שהיה כתוב בספר רבנו אברהם ן' עזרא ז"ל עיין עליו – בוא"ו וכו', ולכן הוזקק לפרש עליה מה שכתוב בנסחא הראשונה שכתבתי דלא שייך לומר שכל זה הדבור בכללו הוא תוספת סופרים, נוסף על שהלשון ההוא אין ספק שהוא לשון הרב ז"ל וטבע לשונו הצח והמתוק הידוע וניכר למורגלים:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת – וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר (ויקרא א,א): "וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר", זֶה הַמִּשְׁכָּן מִחוּץ לַפָּרֹכֶת. נִמְצְאוּ שְׁנֵי כְתוּבִים מַכְחִישִׁים זֶה אֶת זֶה, בָּא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְהִכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם (במדבר ז,פט): "וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד... וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת..." – מֹשֶׁה הָיָה נִכְנָס לַמִּשְׁכָּן, וְכֵיוָן שֶׁבָּא בְתוֹךְ הַפֶּתַח קוֹל יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם לְבֵין הַכְּרוּבִים, וּמִשָּׁם יוֹצֵא וְנִשְׁמַע לְמֹשֶׁה בְּאֹהֶל מוֹעֵד.
וְאֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – הֲרֵי וָי"ו זוֹ יְתֵרָה וּטְפֵלָה, וְכָמוֹהוּ הַרְבֵּה בַּמִּקְרָא. וְכֹה תִפָּתֵר: וְאֵת אֲשֶׁר אֲדַבֵּר עִמְּךָ שָׁם "אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" הוּא.
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
וטעם וי"ו "ואת כל אשר אצוה" - ככה הוא. מלת "ודברתי" משרת בעבור אחרת. כאילו כתוב ודברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים. ולא הזכיר הדבר המדובר. והטעם שאדבר אתך להודיע סודי ולהשיב על שאלתך "ודברתי את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל".
ויש לשאול למה הזכיר השם הארון בתחלה. כי כתוב את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו. ומנהג הלשון לבאר האחרון שהשלים בו. כמו ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו ואתן לעשו. על כן החל ופירש כלי המשכן והחל מהנכבד ואחר כן השולחן והמנורה ואחר כן ואת המשכן תעשה והנה משה כאשר הקהיל כל העדה החל לומר להם בתחלה המשכן והאהל ואחר כן הארון. ואין צורך שילמד אדם את משה ויש לתמוה למה לא הזכיר מזבח הקטורת. והתשובה בדרך משל כי הכבוד לא ימוש. על כן הארון דמות כסא. והנה מנורה ושולחן ערוך. על כן לא הזכיר מזבח הקטורת רק אחר מזבח העולה בעבור שיזהיר לא תעלו עליו עולה ומנחה ונסך. ומשה הזכירו לבני ישראל אחר המנורה וכן במעשה:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
מבין שני הכרובים. ר"ת משה: