ספר הזכרון על רש"י שמות כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ספר הזכרון · על רש"י שמות · כה · >>

פסוק כב[עריכה]

ונועדתי לך שם. כשאקבע מועד לך לדבר עמך אותו מקום אקבע למועד שאבא שם לדבר אליך – ר"ל שכל "אועד" "ונועדתי" דכתיב גבי שכינה הוא מלשון "והיו לאותות ולמועדים" "למועד הזה כעת חיה", ולא מלשון קבוץ או ביאה למקים ההוא כמו "ונועדו אליך כל העדה פתח אהל מועד" דלאו ארח ארעא לפרש הכי גבי שכינה. והוא מה שכתב ז"ל 'כשאקבע מועד לדבר עמך' וכו'. וכן נמי בואתה תצוה ובכי תשא כולהו מפרש להו כי האי גונא, ואם כן אומרו "ונועדתי" לא בא להודיע שיועד לו שם, אלא להודיעו שאם יהיה דבור עמו שיהיה הרבור שם ולא במקום אחר. והוא אומרו 'כשאקבע מועד לך לדבר עמך אותו מקום אקבע':

ואת כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל. וי"ו זו יתירה וטפלה והרבה כמוה במקרא, וכה תפתר ואשר אדבר עמך שם את אשר אצוה אותך אל בני ישראל הוא, ע"כ – כן הוא בנוסחאות הישנות. ויש נסחאות שכתוב את בלא וי"ו, ונסחאות שנכתבה בהן הפסוק ולא פרש עליו דבר ועל זאת הנסחא דחקו לתקן מה שלא יוכל לתקון, ונסחאות שלא נכתבה בהן כל עקר לא הכתוב ולא פירושו וחתרתי לפרש ולהשיב אל היבשה אחת מכל הנסחאות האלה ולא יכלתי. אבל אחר בקשת המחילה על היותי שולח לשוני בספר משיח יי', אומר אני שספר טעות עליה [פירש] הרב ז"ל היה כתוב בו "ואת" בוא"ו. וכן נראה שהיה כתוב בספר רבנו אברהם ן' עזרא ז"ל עיין עליו – בוא"ו וכו', ולכן הוזקק לפרש עליה מה שכתוב בנסחא הראשונה שכתבתי דלא שייך לומר שכל זה הדבור בכללו הוא תוספת סופרים, נוסף על שהלשון ההוא אין ספק שהוא לשון הרב ז"ל וטבע לשונו הצח והמתוק הידוע וניכר למורגלים:

פסוק כז[עריכה]

לעומת המסגרת וכו'. תקועות כנגד וכו' – אתיא אליבא דמאן דאמר למטה היתה תקועה מרגל לרגל: