מ"ג שמות כד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות כד · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונגש משה לבדו אל יהוה והם לא יגשו והעם לא יעלו עמו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל יְהוָה וְהֵם לֹא יִגָּשׁוּ וְהָעָם לֹא יַעֲלוּ עִמּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנִגַּ֨שׁ מֹשֶׁ֤ה לְבַדּוֹ֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וְהֵ֖ם לֹ֣א יִגָּ֑שׁוּ וְהָעָ֕ם לֹ֥א יַעֲל֖וּ עִמּֽוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְיִתְקָרַב מֹשֶׁה בִּלְחוֹדוֹהִי לִקְדָם יְיָ וְאִנּוּן לָא יִתְקָרְבוּן וְעַמָּא לָא יִסְּקוּן עִמֵּיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְיִתְקָרֵב משֶׁה בִּלְחוֹדוֹי קֳדָם יְיָ וְהִינוּן לָא יִתְקַרְבוּן וְעַמָּא לָא יִסְקוּן עִמֵּיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונגש משה לבדו" - אל הערפל

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונגש משה לבדו אל ה'" - גם זה על דעת ר"א שם במקום כנוי שהיה ראוי לומר אחר עלה אל ה' ונגשת לבדך אבל מנהג הלשון כן כאשר הזכרתי (בפסוק הקודם) וכן וה' המטיר על סדום ועל עמורה מאת ה' (בראשית יט כד) והטעם מאתו ויאמר משה לחובב בן רעואל המדיני חותן משה (במדבר י כט) הטעם חותנו וכן וישלח ה' את ירובעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל (שמואל א יב יא) וכן אז יקהל שלמה את זקני ישראל ואת כל ראשי המטות אל המלך שלמה (מלכים א ח א) והנכון בעיני בכאן כי הדבור הזה היה גם לאהרן שגם הוא שמע כאשר קול ה' אומר למשה עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחוק (בפסוק הקודם) וא"כ היה צריך להזכיר הנגש בשם ואם ידבר אליו לנכח ג"כ היה צריך לבאר ונגשת אתה משה אל ה' ולא יספיק הכנוי בו ולפיכך אמר ונגש משה לבדו והם לא יגשו וזה טעם "לבדו" למעט גם אהרן הנכלל עמו בדבור ויתכן שהיה רמז לדבור המתעלה שיצוה לאמר למשה שיגש אל ה' והמשכיל יבין

<< · מ"ג שמות · כד · ב · >>