מ"ג שמות יח ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג שמות · יח · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּ֣חַדְּ יִתְר֔וֹ עַ֚ל כׇּל־הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יְהֹוָ֖ה לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֥ר הִצִּיל֖וֹ מִיַּ֥ד מִצְרָֽיִם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַחְדִּי יִתְרוֹ עַל כָּל טָבְתָא דַּעֲבַד יְיָ לְיִשְׂרָאֵל דְּשֵׁיזֵיבִנּוּן מִיְּדָא דְּמִצְרָאֵי׃
ירושלמי (יונתן):
וּבְדַח יִתְרוֹ עַל כָּל טַבְתָא דְעָבַד יְיָ לְיִשְרָאֵל דִּיהַב לְהוֹן מַנָא וּבֵירָא וְדִי שֵׁיזְבִינִין מִן יְדָא דְמִצְרָאֵי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויחד יתרו" - וישמח יתרו זהו פשוטו (סנהדרין צד) ומ"א נעשה בשרו חדודין חדודין מיצר על אבוד מצרים היינו דאמרי אינשי גיורא עד עשרה דרי לא תבזי ארמאה באפיה

"על כל הטובה" - טובת המן והבאר והתורה (מכילתא) ועל כולן אשר הצילו מיד מצרים עד עכשיו לא היה עבד יכול לברוח ממצרים שהיתה הארץ מסוגרת ואלו יצאו ששים רבוא (מכילתא) 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ – וַיִּשְׂמַח יִתְרוֹ, זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: נַעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין, מֵצֵר עַל אִבּוּד מִצְרָיִם. הַיְינוּ דְּאָמְרֵי אִינְשֵׁי: גִּיּוֹרָא עַד עֲשָׂרָה דָּרֵי לֹא תְבַזֵּי אֲרַמָּאָה בְאַפֵּיהּ[2] (סנהדרין צ"ד ע"א).
עַל כָּל הַטּוֹבָה – טוֹבַת הַמָּן וְהַבְּאֵר וְהַתּוֹרָה. וְעַל כֻּלָּן אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם – עַד עַכְשָׁיו לֹא הָיָה עֶבֶד יָכוֹל לִבְרוֹחַ מִמִּצְרַיִם, שֶׁהָיְתָה הָאָרֶץ מְסֻגֶּרֶת, וְאֵלּוּ יָצְאוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויחד: מגזרת חדה, כמו עוז וחדוה כדין כל תיבות של בג"ד כפ"ת שמגזרת חטופי למד פעל שסופם דגשים, מן בכה ויבך, מן פתה ויפת בסתר לבי יפת אלהים ליפת, שסופם דגש כמו אל תוסף כל דבריו, מן שבה וישב:

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויחד יתרו. שמח בדבר מלשון (דברי הימים א טז) עז וחדוה במקומו. ועוד יש לומר ויחד מלשון אחדות לפי שנתגייר וייחד את הש"י וברך אותו שנאמר ברוך ה' אשר הציל אתכם. ובמדרש ויחד יתרו נעשה בשרו חדודין חדודין והיינו דאמרי אנשי גיורא עד עשרה דרי לא תבזי ארמאה באפיה, ובאור עד עשרה דרי כי יתרו היה עשירי למצרים בנו של חם והיו המצריים אנשי בריתו וקרוביו ואף בני מצרים ובני מדין קרובים היו שהרי מדין בנו של אברהם היה מקטורה, ואברהם יצא משם בנו של נח, ומצרים בנו של חם שנאמר (בראשית י) ובני חם כוש ומצרים, וכשם שהיו עשרה דורות מנח ועד אברהם כך תמצא עשרה דורות מחם בן נח עד מדין בן אברהם ועשרה דורות ממצרים בן חם עד יתרו שהוא מבני מדין, ועל כן דרשו עד עשרה דרי שהרי יתרו אע"פ שנתגייר ונבדל לגמרי מהם מ"מ בשרו יכאב עליו בפורענותם אף בדור עשירי.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויחד יתרו על כל הטובה" לא שמח על אבדן מצרים כראוי למקנא לכבוד קונו, כענין ישמח צדיק כי חזה נקם אבל שמח על טובתם של ישראל, כמרחם על דמעת העשוקים:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויחד יתרו". ספר ששמחת יתרו היתה בעבור טובת ישראל ולא בעבור רעת המצרים, ומזה אמרו חז"ל שנעשה בשרו חדודין חדודין, [כפי הנראה הבדילו בין חדוה ליתר לשונות

המורים על השמחה שחדוה מורה שמחה פנימית רוחנית המתגברת על עצב החיצוני כמ"ש ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם (נחמיה ה), ועמ"ש עוז וחדוה במקומו אמרו חז"ל כאן בבתי גואי, כי בבתי בראי בכי ועצב שמורה המעטת השפע, אבל בבתי גואי תגבר החדוה הפנימית על העצב החיצון, כי המקור הפנימי ישפיע תמיד, ועז"א תחדהו בשמחה את פניך, שהגם שיהיה בחיצוניותו דרך עוצב, תחדהו בשמחה פנימית הנמצא את פניך בבתי גואי וע"ז הוכיחו ממלת ויחד שהיה ג"כ עצב ויגון], ומה ששמח יתרו גם על רעת מצרים היה יען שנצמח מזה טובת ישראל אשר הצילו מיד מצרים, וגם רמז שמעתה יחד יתרו את ה' והאמין שה' אחד ולא נמצא פועל טוב ופועל רע כדעת המשנים, כי ראה שגם הרעות

היה לתכלית טוב, שע"י רעת המצרים הציל את ישראל:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויחד יתרו. תרגום אונקלוס וחדי. וצריך לדעת למה ידבר הכתוב כאן ארמית ולא אמר לשון ברור שהוא לשון הקודש. והגם שאמרו ז"ל (סוטה דף לב.) בשבעים לשון, אף על פי כן דבר יגיד בשנותו את טעמו. ונראה כי יודיע הכתוב כי מרוב השמחה נתחדד בשרו, כי תמצא כשתהיה לאדם שמחה והוא דבר שלא כפי המשוער במושג הרגיל תולד בו הרגשה בהרכבת מזגו ולפעמים יתעלף ולפעמים יסתכן ממש, ועיין מה שפירשתי בויגש בפסוק (בראשית מ"ה, כ"ו) לאמר עוד יוסף חי. והנה יתרו הגם שקדם אצלו ידיעה מבשורות הטובות אף על פי כן כששמע תוכן הנס ומה גם ברדיפת המלאך אותם כמו שפירשתי בפסוק (ח') ויספר משה והצילם ה' נתחדד בשרו, ודבר זה מורגש הוא אצל כל בעל חי מרגיש:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויחד יתרו. שיחד לבו לאל אחד ונעשה יהודי. ד"א מלמד שנעשה בשרו חדודים חדודים על אבדן מצרים:

ויחד יתרו על. בגימטריה הן עלה בשרו חדודים:

<< · מ"ג שמות · יח · ט · >>


  1. ^ זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים הַבְּרִיּוֹת: גֵּר, עַד עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת, אַל תִּבְזֶה אֲרַמִּי בְּפָנָיו
  2. ^ זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים הַבְּרִיּוֹת: גֵּר, עַד עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת, אַל תִּבְזֶה אֲרַמִּי בְּפָנָיו