מ"ג שמות יב מד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות יב · מד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אתו אז יאכל בו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכָל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת כָּסֶף וּמַלְתָּה אֹתוֹ אָז יֹאכַל בּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכׇל־עֶ֥בֶד אִ֖ישׁ מִקְנַת־כָּ֑סֶף וּמַלְתָּ֣ה אֹת֔וֹ אָ֖ז יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְכָל עֶבֶד גְּבַר זְבִין כַּסְפָּא וְתִגְזַר יָתֵיהּ בְּכֵין יֵיכוֹל בֵּיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְכָל גּוּבְרָאֵי דְּאִזְדַּבַּן לְעֶבֶד לְגַבְרָא בַּר יִשְרָאֵל זַבִּין כַּסְפָּא וְתִגְזוֹר יָתֵיהּ וְתִטְבְּלִינֵיהּ בְּכֵן יֵיכוּל בֵּיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומלתה אותו אז יאכל בו" - רבו (יבמות עא) מגיד שמילת עבדיו מעכבתו מלאכול בפסח דברי רבי יהושוע ר"א אומר אין מילת עבדיו מעכבתו מלאכול בפסח א"כ מה ת"ל אז יאכל בו העבד

מדרש מכילתא (כל הפרק)(כל הפסוק)


פט. וכל עבד איש אין לי אלא עבד איש, [של] אשה וקטן מנין- תלמוד לומר מקנת כסף מכל מקום.

צ. ומלתה אותו אז יאכל בו - רבו. מגיד שמילת עבדיו מעכבתו לאכול בפסח. אין לי אלא מילת עבדיו, מילת זכריו מנין -הרי אתה דן. נאמר כאן אז, ונאמר להלן אז, מה להלן מילת זכרים, אף כאן מילת זכרים. (או מה) [ומה] (להלן) מילת עבדיו, אף (כאן) מילת עבדיו, [דברי רבי אליעזר.] רבי ישמעאל אומר, אין מילת עבדיו מעכבתו לאכול בפסח. ומה תלמוד לומר ומלתה אותו- הרי שהיו לפניו עבדים ערלים, מנין אתה אומר שאם רצה למולן ולהאכילן רשאי- תלמוד לומר ומלתה אותו אז יאכל בו [העבד]. מצינו שהוא רשאי לקיים לו עבדים ערלים. שנאמר וינפש בן אמתך והגר. רבי אליעזר אומר, אינו רשאי לקיים לו עבדים ערלים (שנאמר ומלתה אותו אז יאכל בו). אם כן מה תלמוד לומר וינפש בן אמתך והגר - לומר לך, הרי שלקחו רבו ערב שבת עם חשכה, ולא הספיק למולו עד שהחשיך, לכך נאמר וינפש בן אמתך והגר.

צא. דבר אחר ומלתה אותו אז יאכל בו . למה נאמר, להביא את שנתקיימה בו מצות מילה אפילו שעה אחת, אפילו שחזר הבשר וחפה העטרה, אינו מעכבו לאכול בפסח ולא בתרומה. על זה נמנו רבותינו בלוד ואמרו אין חוצץ (לטומאה).

<< · מ"ג שמות · יב · מד · >>