[טז] מתרגזין. כלומר שהוא הוה אף על גב דכתיב לשון עתיד, ופירשו גם כן כאשר שמעו מיד התחילו להיות מתרגזין. אבל על "תבלעמו" (פסוק יב) לא פירש מידי, כי "תבלעימו" פשוט דכך פירושו - לכך נטית ימינך כדי שתבלעמו ארץ:
"שמעו עמים ירגזון" - יאמר כאשר שמעו העמים ירגזון מתגרת ידיך וחיל אחז יושבי פלשת בעת ששמעו ויתכן שיאמר כי כבר שמעו העמים כל אשר עשה השם בארץ מצרים וירגזון תמיד מן המחלה אשר שם בהם ויתפלל שתפול עליהם אימה ופחד שלא יצאו לקראת ישראל למלחמה ואמר ר"א כי " תפול עליהם " שב אל פלשת אדום ומואב לא אל כנען וזהו שאמר עד יעבור עמך ה' כי עליהם עברו טרם בואם אל ארץ כנען ולא נלחמו עמהם ואם יצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה (במדבר כ כ) לבל יעברו בארצו לא נלחם בהם ולולא כי נפל עליהם אימתה ופחד היו חפצים להלחם בם משנאתם אותם ולא הזכיר עמון כי עמון ומואב כגוי אחד הם ויתכן שגם על הכנעני נפל פחדם ולא נלחם בהם עד עברם כי הכנעני מלך ערד יושב הנגב (במדבר כא א) איננו כנעני ביחוסו כדעת רבותינו (במד"ר ותנחומא שם)
שמעו עמים ירגזון. הזכיר בכאן ד' חלקים מן האומות לד' רוחות העולם והם כלל הישוב ועל כן הזכיר פלשת ואדום ומואב וכנען כלומר פלשת וכל יושבי מערב, אדום וכל יושבי דרום, מואב וכל יושבי מזרח, כנען וכל יושבי צפון, והכוונה באמרו שמעו עמים ירגזון, כל האומות האלו וכל מה שאחריהם שהם כוללים כל הישוב לד' רוחות העולם נזדעזעו בקריעת ים סוף ונתפרסם לכל הפלא הגדול הזה.
ובמדרש יושבי פלשת, פחדו הפלשתים מישראל על שהרגו מהם מאתים אלף מבני אפרים שחשבו וטעו ויצאו שלשים שנה קודם הקץ, ואלופי אדום פחדו מהם שלא יהיו נוטרים להם איבת עשו עם יעקב, ואילי מואב על המריבה שבין רועי לוט אביהם ורועי אברהם אבינו, ויושבי כנען על שינחלו את ארצם כי היו חכמיהם יודעים זה בחכמת האצטגניות.
"שמעו". מפרש שע"י העוז של ה' שהראה על הים "שמעו" עמים ירגזון, ויראו לעמוד נגד ישראל, וחיל אחז יושבי פלשת, ואלופי אדום ואילי מואב שהיו בגבול א"י אחזם חיל
ורעדה, וגם כל יושבי כנען נמוגו:
