מ"ג שמות ז כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג שמות ז · כז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף אֶת כָּל גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִם־מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֑חַ הִנֵּ֣ה אָנֹכִ֗י נֹגֵ֛ף אֶת־כׇּל־גְּבוּלְךָ֖ בַּֽצְפַרְדְּעִֽים׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְאִם מְסָרֵיב אַתְּ לְשַׁלָּחָא הָא אֲנָא מָחֵי יָת כָּל תְּחוּמָךְ בְּעוּרְדְּעָנַיָּא׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִין מְסָרֵב אַנְתְּ לְמִפְטוֹר הָא אֲנָא מָחֵי יַת כָּל תְּחוּמָךְ בְּעוּרְדְעָנַיָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואם מאן אתה" - ואם סרבן אתה מאן כמו ממאן מסרב אלא כינה האדם על שם המפעל כמו שלו ושקט (מלכים א כ) סר וזעף

"נגף את כל גבולך" - מכה וכן כל לשון מגפה אינו לשון מיתה אלא ל' מכה וכן (שמות כא) ונגפו אשה הרה אינו לשון מיתה וכן (ירמיהו יג) ובטרם יתנגפו רגליכם (תהלים צא) פן תגוף באבן רגליך (ישעיהו ח) ולאבן נגף

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וְאִם מָאֵן אַתָּה – וְאִם סַרְבָן אַתָּה.
מָאֵן – כְּמוֹ מְמָאֵן, מְסָרֵב, אֶלָּא כִּנּוּי הָאָדָם עַל שֵׁם הַמִּפְעָל; כְּמוֹ "שָׁלֵו" (איוב טז,יב), "שָׁקֵט"‏[2], "סָר וְזָעֵף" (מל"א כ,מג).
נֹגֵף אֶת כָּל גְּבוּלְךָ – מַכֶּה. וְכֵן כָּל לְשׁוֹן מַגֵּפָה אֵינוֹ לְשׁוֹן מִיתָה אֶלָּא לְשׁוֹן מַכָּה. וְכֵן "וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה" (שמות כא,כב) – אֵינוֹ מִיתָה; וְכֵן "וּבְטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם" (ירמיהו יג,טז), "פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ" (תהלים צא,יב), "וּלְאֶבֶן נֶגֶף" (ישעיהו ח,יד).

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

נוגף: מכה:

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


את כל גבולך. ולא גבול חם, ובכאן שהמכות היו מודיעות תחומי הארץ. וכן אמרו במדרש בני חם ובני מצרים היו חלוקים בתחומין הכושיים אומרים ע"כ תחומנו והמצריים אומרים ע"כ תחומנו כיון שבאו הצפרדעים עשו שלום ביניהם הגבול שלא היו צפרדעים בו היו יודעים שאינו של מצרים שנאמר את כל גבולך ולא של אחרים.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנה אנכי נוגף". לרש"י ז"ל לשון נגף בא על הכאה והרי"א דחה דבריו ואמר שאינו בא רק על הכאה שיש בה מיתה, ובמדרש אנכי נוגף אני דוחק עליך את המכות כמה דא"א וכי יגוף שור איש, ריב"ל אמר כל מכה ומכה היה הדבר משמש עמה, מבואר שהת"ק פי' כרש"י שבא לשון נגיפה על הכאה, וכמ"ש בב"ק (דף ב') בהמה דלית לה מזלא כתיב כי יגוף, וריב"ל סבר כהרי"א שבא על מכת דבר, וכבר האריכו מאיזה מין היו הצפרדעים אם מן הגדולים [קראקאדיל] כדעת הר"ח, או הקטנים [פראש] כדעת הראב"ע, ומשמע שהיו משני

המינים הקטנים נכנסים אל הבתים והתנורים והגדולים נשארו ביאור לזכר עולם:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואם מאן אתה. צריך ההתראה סמוך למכה:

<< · מ"ג שמות · ז · כז · >>


  1. ^ לא נמצא בניקוד זה במקרא שבנוסחנו. ואולי ניקד רש"י כן בשופטים יח,ז. ולפנינו שם: שֹׁקֵט.
  2. ^ לא נמצא בניקוד זה במקרא שבנוסחנו. ואולי ניקד רש"י כן בשופטים יח,ז. ולפנינו שם: שֹׁקֵט.