מ"ג שמואל ב כ יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג שמואל ב כ · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אנכי שלמי אמוני ישראל אתה מבקש להמית עיר ואם בישראל למה תבלע נחלת יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָנֹכִי שְׁלֻמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָמִית עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל לָמָּה תְבַלַּע נַחֲלַת יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָנֹכִ֕י שְׁלֻמֵ֖י אֱמוּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אַתָּ֣ה מְבַקֵּ֗שׁ לְהָמִ֨ית עִ֤יר וְאֵם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לָ֥מָּה תְבַלַּ֖ע נַחֲלַ֥ת יְהֹוָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אנכי שלומי אמוני ישראל" - אני מבני העיר ששלמים ונאמנים לישראל ולמלך ומדרש אגדה (בראשית רבה צד ט ובילקוט שמעוני כא) סרח בת אשר היתה אני השלמתי נאמן לנאמן על ידי נגלה ארונו של יוסף למשה אני הגדתי ליעקב כי יוסף חי

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"ואם" - רצה לומר עיר גדולה אשר קטנות סביב לה וניזונות ממנה כי כמו שהעיירות הקטנות נקראות בנות הגדולה כמו שכתוב (יהושע טו מה) עקרון ובנותיה כן נקראה הגדולה אם הקטנות

"נחלת ה'" - היא העיר שהנחיל להם המקום בנחלתם

"אתה מבקש" - למה אתה מבקש להמית וגו' כי תמאן לשאול שאלתך הלא שאל ונתנה לך

"אנכי שלומי אמוני ישראל" - אמרה בשם כל בני העיר הן אנכי מעולם מבעלי השלום והנאמנים שבישראל ולא נמצא בי מעולם מרד לשקר במלך

מצודת ציון

"תבלע" - תשחית כמו (שם כה ז) ובלע בהר הזה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אנכי שלמי אמוני ישראל". ר"ל כי ילכו להשחית עיר, אם מפני שמרדו במלכם, או מפני שפרצו באמונתם לאלהים כעיר הנדחת, ואנכי (כן דברה בשם עיר אבל) "שלומי ישראל", שלמים למלכם: "ואמוני ישראל". מאמינים באלהיהם: "ואתה מבקש להמית עיר ואם בישראל". שלא חטאו למלכם: "ולמה תבלע נחלת ה'". המאמינים באלהיהם: