לדלג לתוכן

מ"ג שמואל ב כב מב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
ישעו ואין משיע אל יהוה ולא ענם.

מנוקד:
יִשְׁעוּ וְאֵין מֹשִׁיעַ אֶל יְהֹוָה וְלֹא עָנָם.

עם טעמים:
יִשְׁע֖וּ וְאֵ֣ין מֹשִׁ֑יעַ אֶל־יְהֹוָ֖ה וְלֹ֥א עָנָֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ישעו ואין מושיע וגו'" - הרי זה מקרא מסורס ישעו אל ה' ולא ענם ואין מושיע כמו (ישעיהו יז ז) ישעה האדם אל עושהו כמו יפנה ומנחם חברו עם (בראשית ד ד) וישע ה' אל הבל ופתר בו לשון עתירה ונופל הלשון על המעתיר ועל הנעתר כמו (שם כה כא) ויעתר יצחק לה' ויעתר לו ה' אף כאן ישעו ואין מושיע נופל על המתפלל וישע ה' נופל על הלשון על מי שמתפללין לפניו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ישעו" - ענין הפנה כמו (ישעיהו יז ח)ולא ישעה אל המזבחות

"ענם" - מלשון עניה ותשובה 

מצודת דוד

"אל ה'" - רצה לומר לאחר זמן יפנו אל ה' להתפלל אליו אבל לא יענם

"ישעו" - יפנו אל מלכי האדמה