מ"ג שמואל ב כב לה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמואל ב


<< · מ"ג שמואל ב כב · לה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מלמד ידי למלחמה ונחת קשת נחושה זרעתי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה וְנִחַת קֶשֶׁת נְחוּשָׁה זְרֹעֹתָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מְלַמֵּ֥ד יָדַ֖י לַמִּלְחָמָ֑ה  וְנִחַ֥ת קֶשֶׁת־נְחוּשָׁ֖ה זְרֹעֹתָֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונחת קשת נחושה זרעתי" - ונדרכה קשת נחושה על זרועי שיש בי כח לדרכה קשתות היו תלוים לדוד בביתו והיו מלכי האומות באין ורואין אותן ואומרים זה לזה אתה סבור שהוא יכול לדורכן אין זה אלא ליראנו ודוד שומע ונוטלן ומכתתן לפניהם ודריכת קשת לשון חית היא וכן תהילים חציך נחתו בי

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונחת" - נתת בי כח לשבר קשת נחושה בעת המתחי לירות

"למלחמה" - להלחם בטוב וכדרך תכסיסי המלחמה

מצודת ציון

"ונחת" - מלשון חתת ושבירה