מ"ג שמואל ב כב ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמואל ב


<< · מ"ג שמואל ב כב · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עָלָ֤ה עָשָׁן֙ בְּאַפּ֔וֹ וְאֵ֥שׁ מִפִּ֖יו תֹּאכֵ֑ל  גֶּחָלִ֖ים בָּעֲר֥וּ מִמֶּֽנּוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עלה עשן באפו" - כן דרך הכועס יוצא עשן מנחיריו וכן (תהלים יח ט) עלה עשן באפו וזהו כל לשון חרון אף שהאף נוחר ומעלה הבל

"ואש מפיו תאכל" - מגזרת דבר פיו תאכל אש ברשעים

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ממנו" - רצה לומר מעמו באו הגחלים ובערו לשרוף בשונאי

"תאכל" - את הקמים עלי

"עלה עשן באפו" - הוא ענין כעס ואמר בלשון הנופל באדם שעל ידי חמום הכעס נראה כעין עשן יוצא מנחורי האף וכן (תהלים עד א) יעשן אפך