מ"ג שמואל ב כב ט
לא בדוק
<< · מ"ג שמואל ב · כב · ט · >>
כתיב:
עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו.
מנוקד:
עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ.
עם טעמים:
עָלָ֤ה עָשָׁן֙ בְּאַפּ֔וֹ וְאֵ֥שׁ מִפִּ֖יו תֹּאכֵ֑ל גֶּחָלִ֖ים בָּעֲר֥וּ מִמֶּֽנּוּ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ממנו" - רצה לומר מעמו באו הגחלים ובערו לשרוף בשונאי
"תאכל" - את הקמים עלי
"עלה עשן באפו" - הוא ענין כעס ואמר בלשון הנופל באדם שעל ידי חמום הכעס נראה כעין עשן יוצא מנחורי האף וכן (תהלים עד א) יעשן אפך
<< · מ"ג שמואל ב · כב · ט · >>