מ"ג שמואל ב כב י

מקרא

כתיב:
ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו.

מנוקד:
וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו.

עם טעמים:
וַיֵּ֥ט שָׁמַ֖יִם וַיֵּרַ֑ד וַעֲרָפֶ֖ל תַּ֥חַת רַגְלָֽיו׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

"ויט שמים" - להנקם מאויביו ממצרים ומפרעה

"וערפל" - כעין עב הענן

"תחת רגליו" - להיות מוכן להפרע מהם בחושך של ערפל

"ויט" - נטה את השמים למטה לארץ וירד עליהם להתקרב אל שונאי להכות בהם והוא מדרך משל לומר שהיה ממהר ליפרע מהם