מ"ג שמואל ב כב ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמואל ב


<< · מ"ג שמואל ב כב · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותגעש [ויתגעש] ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותגעש [וַיִּתְגָּעַשׁ] וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ מוֹסְדוֹת הַשָּׁמַיִם יִרְגָּזוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ותגעש וַיִּתְגָּעַ֤שׁ וַתִּרְעַשׁ֙ הָאָ֔רֶץ  מוֹסְד֥וֹת הַשָּׁמַ֖יִם יִרְגָּ֑זוּ וַיִּֽתְגָּעֲשׁ֖וּ כִּי־חָ֥רָה לֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויתגעש ותרעש" - לא על נסים שאירעוהו נאמר אלא על נסים שנעשו לישראל וראש המקרא מחובר על סופו

"כי חרה לו" - כי משמש כאן בלשון כאשר וכן פתרונו וכשחרה לו מפני מכעיסיו נתגעשה ונתרעשה הארץ ומוסדות השמים רגזו ורעשו

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מוסדות השמים" - הוא משל על השרים מכנען

"כי חרה לו" - כאשר חרה לו לקחת מהם נקמתי

"ויתגעש" - נעו ונדו אויבי יושבי הארץ מרוב הפחד

מצודת ציון

"ויתגעש" - ענין התנודה והתנועה החזקה כמו (ירמיהו מו ז)כנהרות יתגעשו מימיו

"ירגזו" - יחרדו