לדלג לתוכן

מ"ג שמואל ב כב ח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
ותגעש ויתגעש ותרעש הארץ  מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו.

מנוקד:
ותגעש וַיִּתְגָּעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ מוֹסְדוֹת הַשָּׁמַיִם יִרְגָּזוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹ.

עם טעמים:
ותגעש וַיִּתְגָּעַ֤שׁ וַתִּרְעַשׁ֙ הָאָ֔רֶץ  מוֹסְד֥וֹת הַשָּׁמַ֖יִם יִרְגָּ֑זוּ וַיִּֽתְגָּעֲשׁ֖וּ כִּי־חָ֥רָה לֽוֹ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויתגעש ותרעש" - לא על נסים שאירעוהו נאמר אלא על נסים שנעשו לישראל וראש המקרא מחובר על סופו "כי חרה לו" - כי משמש כאן בלשון כאשר וכן פתרונו וכשחרה לו מפני מכעיסיו נתגעשה ונתרעשה הארץ ומוסדות השמים רגזו ורעשו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ויתגעש" - ענין התנודה והתנועה החזקה כמו (ירמיהו מו ז)כנהרות יתגעשו מימיו

"ירגזו" - יחרדו 

מצודת דוד

"מוסדות השמים" - הוא משל על השרים מכנען

"כי חרה לו" - כאשר חרה לו לקחת מהם נקמתי

"ויתגעש" - נעו ונדו אויבי יושבי הארץ מרוב הפחד