לדלג לתוכן

מ"ג שמואל ב כב ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אקרא  וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזניו.

מנוקד:
בַּצַּר לִי אֶקְרָא יְהֹוָה וְאֶל אֱלֹהַי אֶקְרָא וַיִּשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי וְשַׁוְעָתִי בְּאׇזְנָיו.

עם טעמים:
בַּצַּר־לִי֙ אֶקְרָ֣א יְהֹוָ֔ה וְאֶל־אֱלֹהַ֖י אֶקְרָ֑א  וַיִּשְׁמַ֤ע מֵהֵֽיכָלוֹ֙ קוֹלִ֔י וְשַׁוְעָתִ֖י בְּאׇזְנָֽיו׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בצר לי אקרא ה' וישמע וגו'" - כך דרך לשון הווה מדבר לשון עבר ולשון עתיד בפעם אחת

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"בצר לי" - כאשר היה צר לי בעבור הדברים האלה אז קראתי לה' ושמע קולי וצעקתי באה באזניו וכפל הדבר במלות שונות וכדרך מליצת השירה