לדלג לתוכן

מ"ג שמואל ב ח יג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעש דוד שם בשבו מהכותו את ארם בגיא מלח שמונה עשר אלף

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם בְּשֻׁבוֹ מֵהַכּוֹתוֹ אֶת אֲרָם בְּגֵיא מֶלַח שְׁמוֹנָה עָשָׂר אָלֶף.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֤עַשׂ דָּוִד֙ שֵׁ֔ם בְּשֻׁב֕וֹ מֵהַכּוֹת֥וֹ אֶת־אֲרָ֖ם בְּגֵיא־מֶ֑לַח שְׁמוֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר אָֽלֶף׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויעש דוד שם" - שקבר את ההרוגים שהרג באדום והוא שם טוב לישראל שקוברין את אויביהם וכן הוא אומר במלחמת גוג ומגוג (יחזקאל לט יג) וקברו כל עם הארץ והיה להם לשם ומנין שקברן דוד שנאמר בספר מלכים (א יא טו) ויהי בהיות דוד את אדום בעלות יואב שר הצבא לקבר את החללים "שמונה עשר אלף" - ובספר (תהלים ס ב) הוא אומר שנים עשר אלף אמור מעתה שתי מלחמות היו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"בשובו" - רצה לומר עם כי היה עיף ויגע ממלחמת ארם עם כל זה הכה בגיא מלח וגו' (ובתהלים ס ב) ובדברי הימים (א יח יב) נאמר שאותן המוכים היו מבני אדום ולזה אמר במקרא שלאחריו ששם באדום נציבים

"ויעש דוד שם" - עשה גבורה גדולה וקנה שם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויעש דוד שם בשובו מהכותו את ארם בגיא מלח שמנה עשר אלף". ובד"ה (שם, יב) כתוב ואבשי בן צרויה

הכה את אדום בגיא מלח י"ח אלף, ובתהלות (ס, ב) בהצותו את ארם נהרים וישב יואב ויך את אדום בגיא מלח י"ב אלף, וכפי הנראה מלחמה זו היתה לבסוף, כי כבר חשב (פסוק יב) מלחמת בני עמון שהיתה אחר כך, ואז התעוררו ארם נהרים וצובא שנית, ואדום סמוך לעמון, ויצאו לעזרת בני עמון, ואחר שהכה בארם שני פעמים כמ"ש בסימן י' הכה בהם בגיא מלח מארם ואדום ביחד, י"ב אלף מאדום ושש אלף מארם. ופה אמר ארם שעקר המלחמה היה על שמם, ובד"ה אמר אדום שהם היו רוב הנופלים, ובתהלות לא הזכיר רק הי"ב אלף שהיו מאדום כי שם אמר בהצותו את ארם, ומלחמת ארם בכלל היה ע"ש דוד, וז"ש פה ויעש דוד שם, ותחתיו היו שרי הצבא יואב ואבשי לכן מיחסם פעם לזה ופעם לזה. וי"ל ג"כ שהכה באדום שני פעמים, פעם י"ב אלף ופעם י"ח אלף, וכן דעת חז"ל בתנחומא (דברים), ועז"א וישם באדום נציבים בכל אדום שם נציבים, ששם נציבים ומרדו וכבשם כולם וישם נציבים בכל אדום. ואמר שנית "ויושע ה' את דוד", כי בפסוק ו' מלמד שהגם שכבש ארם נהרים שהיא סוריא, "שכבשה" שלא כתורה (כמ"ש בספרי סוף עקב), ונקרא מטעם זה כיבוש יחיד כמ"ש הרמב"ם (בה' תרומות), בכ"ז הושיעו ה'. ופה יאמר שבמה שכבש את אדום שעתידים ישראל לקחת את ארצו לע"ל, שקיני קניזי וקדמוני הם אדום עמון ומואב, הראהו ה' מעין העתיד והושיעו: