רש"י על שמואל ב ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על שמואל ב · ח · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מתג האמה" - ובדברי הימים (א יח א) כתיב ויקח דוד את גת מיד פלשתים והיא נקראת מתג האמה על שם שהוא מקל רודה בכל הפלשתים מטרפולין של מלכים שלא מצינו בכל סרני פלשתים בעזה ובאשדוד ובעקרון ובאשקלון שם מלכות אלא בגת מצינו (שמואל -א כא יא) אכיש מלך גת

"מתג" - אגויילו"ן בלע"ז

"האמה" - הוא המרדע של עץ

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וימדד שני חבלים להמית" - לפי שהרגו את אביו ואת אמו ואחיו שנאמר (שמואל -א כב ד) וינחם את פני מלך מואב ולא מצינו שיצאו משם

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בלכתו" - כשהלך הדדעזר

"להשיב ידו" - כתרגומו לאשנאה תחומיה שכבש מן הארץ חוץ לגבול ארצו והרחיב את גבולו

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויעקר דוד את כל הרכב" - משום (דברים יז טז) לא ירבה לו סוסים

"ויותר ממנו מאה רכב" - שהיו צריכין לו לכדי מרכבתו והרכב ארבעה סוסים כמו שנאמר (דברי הימים -ב א יז) מרכבה בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה כאן למדנו שהרכב ארבעה סוסים

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שלטי הזהב" - הם אשפתות שנותנים בהם החצים כמה דאת אמר (ירמיהוו נא יא) הברו החצים מלאו השלטים כל הפרשיות הללו סמכן אצל פרשה של בית המקדש לפי שמכל המלחמות הללו קיבץ הקדשות לצרכי הבית

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויעש דוד שם" - שקבר את ההרוגים שהרג באדום והוא שם טוב לישראל שקוברין את אויביהם וכן הוא אומר במלחמת גוג ומגוג (יחזקאל לט יג) וקברו כל עם הארץ והיה להם לשם ומנין שקברן דוד שנאמר בספר מלכים (א יא טו) ויהי בהיות דוד את אדום בעלות יואב שר הצבא לקבר את החללים

"שמונה עשר אלף" - ובספר (תהלים ס ב) הוא אומר שנים עשר אלף אמור מעתה שתי מלחמות היו

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נציבים" - פקידים לגבות מס

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי דוד עושה משפט וגו' ויואב על הצבא" - דוד גרם ליואב להיות מצליח על הצבא לפי שעשה משפט וצדקה ויואב גרם לדוד לעשות משפט וצדקה לפי שהוא דן ויואב שוטר ורודה על ידו ועוד מתוך שיואב עסק במלחמות לא היה דוד טרוד בהן ולבו פתוח לשפוט צדק

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מזכיר" - מזכיר איזה דין בא לפניו ראשון לפוסקו ראשון

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי" - תרגם יונתן ובניהו בר יהוידע ממנא על קשתיא ועל קלעיא ורבותינו אמרו (ברכות ד א) כרתי ופלתי אורים ותומים

"כהנים היו" - תרגם יונתן רברבין הוו