מ"ג שמואל א כה כד
<< · מ"ג שמואל א · כה · כד · >>
כתיב:
ותפל על רגליו ותאמר בי אני אדני העון ותדבר נא אמתך באזניך ושמע את דברי אמתך.
מנוקד:
וַתִּפֹּל עַל רַגְלָיו וַתֹּאמֶר בִּי אֲנִי אֲדֹנִי הֶעָוֺן וּתְדַבֶּר נָא אֲמָתְךָ בְּאׇזְנֶיךָ וּשְׁמַע אֵת דִּבְרֵי אֲמָתֶךָ.
עם טעמים:
וַתִּפֹּל֙ עַל־רַגְלָ֔יו וַתֹּ֕אמֶר בִּֽי־אֲנִ֥י אֲדֹנִ֖י הֶעָוֺ֑ן וּֽתְדַבֶּר־נָ֤א אֲמָֽתְךָ֙ בְּאׇזְנֶ֔יךָ וּשְׁמַ֕ע אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י אֲמָתֶֽךָ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ותדבר" - ולזה תדבר אמתך לבקש ולהתחנן על הדבר
"בי אני אדוני" - כי דוד לא היה מכירה ולזה אמרה מה ששמעתי אשר אדוני מדבר אל עבדיו בדבר שקרה לו דע אדוני העון הזה הוא בי רצה לומר בביתי נעשה הדברמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
היה אדוני שולח אליו, וא"כ עקר העון בי באשר אני עקרת הבית. אבל מטעם הזה בעצמו "ותדבר" וכו', ר"ל, א] תן לי רשות לדבר, ב] "ושמע" וכו', וקבל דברי:
<< · מ"ג שמואל א · כה · כד · >>