מ"ג שמואל א כה טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמואל א


<< · מ"ג שמואל א כה · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והאנשים טבים לנו מאד ולא הכלמנו ולא פקדנו מאומה כל ימי התהלכנו אתם בהיותנו בשדה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָאֲנָשִׁים טֹבִים לָנוּ מְאֹד וְלֹא הָכְלַמְנוּ וְלֹא פָקַדְנוּ מְאוּמָה כָּל יְמֵי הִתְהַלַּכְנוּ אִתָּם בִּהְיוֹתֵנוּ בַּשָּׂדֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָ֣אֲנָשִׁ֔ים טֹבִ֥ים לָ֖נוּ מְאֹ֑ד וְלֹ֤א הׇכְלַ֙מְנוּ֙ וְלֹֽא־פָקַ֣דְנֽוּ מְא֔וּמָה כׇּל־יְמֵי֙ הִתְהַלַּ֣כְנוּ אִתָּ֔ם בִּֽהְיוֹתֵ֖נוּ בַּשָּׂדֶֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא הכלמנו" - לא נכלמנו

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא הכלמנו" - לא היינו נכלמים על ידיהם ולא חסרנו מאומה וגו'

"והאנשים" - אנשי דוד היו טובים לנו מאד

מצודת ציון

"הכלמנו" - מלשון כלימה

"פקדנו" - ענין חסרון