לדלג לתוכן

מ"ג שמואל א כה טו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והאנשים טבים לנו מאד ולא הכלמנו ולא פקדנו מאומה כל ימי התהלכנו אתם בהיותנו בשדה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָאֲנָשִׁים טֹבִים לָנוּ מְאֹד וְלֹא הָכְלַמְנוּ וְלֹא פָקַדְנוּ מְאוּמָה כָּל יְמֵי הִתְהַלַּכְנוּ אִתָּם בִּהְיוֹתֵנוּ בַּשָּׂדֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָ֣אֲנָשִׁ֔ים טֹבִ֥ים לָ֖נוּ מְאֹ֑ד וְלֹ֤א הׇכְלַ֙מְנוּ֙ וְלֹֽא־פָקַ֣דְנֽוּ מְא֔וּמָה כׇּל־יְמֵי֙ הִתְהַלַּ֣כְנוּ אִתָּ֔ם בִּֽהְיוֹתֵ֖נוּ בַּשָּׂדֶֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ולא הכלמנו" - לא נכלמנו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הכלמנו" - מלשון כלימה

"פקדנו" - ענין חסרון 

מצודת דוד

"ולא הכלמנו" - לא היינו נכלמים על ידיהם ולא חסרנו מאומה וגו'

"והאנשים" - אנשי דוד היו טובים לנו מאד

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"והאנשים". ב] שהיה חייב להם גמול מצד החיוב, שהאנשים היו "טבים לנו מאד", א] שלא קבלנו מהם נזק, עז"א "ולא הכלמנו". והנה הרועים לפעמים ירעו ולפעמים

ירבצו, ר"ל שיאספו הצאן אל הגדרות בעת כלות המרעה, אמרו הנה בעת הרביצה שהיו הצאן בגדרותיהם ואנחנו לבד בשדה, שאז לא היו הצאן צריכים לשמירה, שעז"א "כל ימי" "התהלכנו אתם בהיותנו בשדה", אז לא קבלנו נזק לא בדברים "שלא הכלמנו", ולא בממון "שלא פקדנו מאומה":