לדלג לתוכן

מ"ג שמואל א כה ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושם האיש נבל ושם אשתו אבגיל והאשה טובת שכל ויפת תאר והאיש קשה ורע מעללים והוא כלבו [כלבי]

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשֵׁם הָאִישׁ נָבָל וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ אֲבִגָיִל וְהָאִשָּׁה טוֹבַת שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר וְהָאִישׁ קָשֶׁה וְרַע מַעֲלָלִים וְהוּא כלבו [כָלִבִּי].

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשֵׁ֤ם הָאִישׁ֙ נָבָ֔ל וְשֵׁ֥ם אִשְׁתּ֖וֹ אֲבִגָ֑יִל וְהָאִשָּׁ֤ה טֽוֹבַת־שֶׂ֙כֶל֙ וִ֣יפַת תֹּ֔אַר וְהָאִ֥ישׁ קָשֶׁ֛ה וְרַ֥ע מַעֲלָלִ֖ים וְה֥וּא כלבו כָֽלִבִּֽי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והוא כלבי" - מבית כלב

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"קשה ורע מעללים" - אמיץ לב ופועל רע

"כלבי" - מבני כלב בן יפונה והיה קרוב לדוד

"טובת שכל" - בעלת שכל טוב

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ושם האיש". האיש היה מפורסם לרוע מצד שמו "נבל", אבל אשתו היתה נודעת לשבח. וספר כי כשמם כן היו מעשיהם, האשה היתה שלמה בין במעלות הנפשיות "טובת שכל", ובין במעלת הגוף "ויפת תאר". "והאיש" היה "קשה", בטבעו. "ורע מעללים", בתכונותיו המוסריים (שזה גדר שם מעלל על פעולה יוצאת מתכונה מוסריית, כמ"ש בכ"מ).

והנה מי שהוא קשה בטבעו ואינו רע מעללים, יעשה לפעמים טוב מצד המוסר והצדק. ומי שהוא רע מעללים ואינו קשה בטבעו, יעשה לפעמים טוב וצדק מצד התפעלות טבעי, כמו מצד הרחמים על הדרך, או מצד היראה, כמו שהיה ראוי פה שיתירא נבל מדוד, או שירחם על הנערים. אבל מצד שהיה קשה הטבע ורע המעלל, לא היתה בו תקוה. והטעם שדוד בטח בו לשלוח אליו, אומר, א] "והוא כלבי", מצד היותו ממשפחת כלב מיהודה שהם שבטו של דוד: