מ"ג שמואל א כד ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג שמואל א כד · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבא אל גדרות הצאן על הדרך ושם מערה ויבא שאול להסך את רגליו ודוד ואנשיו בירכתי המערה ישבים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּבֹא אֶל גִּדְרוֹת הַצֹּאן עַל הַדֶּרֶךְ וְשָׁם מְעָרָה וַיָּבֹא שָׁאוּל לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה יֹשְׁבִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַ֠יָּבֹ֠א אֶל־גִּדְר֨וֹת הַצֹּ֤אן עַל־הַדֶּ֙רֶךְ֙ וְשָׁ֣ם מְעָרָ֔ה וַיָּבֹ֥א שָׁא֖וּל לְהָסֵ֣ךְ אֶת־רַגְלָ֑יו וְדָוִד֙ וַאֲנָשָׁ֔יו בְּיַרְכְּתֵ֥י הַמְּעָרָ֖ה יֹשְׁבִֽים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"להסך את רגליו" - להפנות לנקבים גדולים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות (ג) למה ישב דוד על הדרך ולא במקום נסתר בחלקת הצורים הרמים?: "ויקח שאול שלשת אלפים איש". לא הוצרך להשמיע את העם (כמו למעלה כג, ט), כי העם היו נאספים למלחמת פלשתים. ולמעלה לא בחר מן העם ג' אלפי איש כי רצה להעלים שיחשבו שהולך למלחמת פלשתים, לא לרדוף אחרי דוד, כמש"ש: "וילך לבקש את דוד" וכו' "על פני צורי היעלים". במדבר עין גדי היו סלעים גבוהים מיוחדים ליעלים בטבעם, כמ"ש (תהלים קד, יח) הרים הגבוהים ליעלים, וחשב שאול בודאי שם יסתרו דוד ואנשיו. ודוד בגודל חכמתו הבין כי שאול יבקשהו על הצורים הרמים, ולא יעלה

על דעת שאול שדוד יושב אצל הדרך, ולכן ישב עם אנשיו במערה שאצל דרך הרבים, כי הבין ששאול לא יפנה לבו לבקשו שם:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"גדרות הצאן" - דיר שהצאן רובצים בה

"להסך את רגליו" - לעשות צרכיו בנקבים כי דרך הצנועים לסכך ולכסות הרגלים וכן (שופטים ג כד) אך מסיך הוא את רגליו

"בירכתי" - בסוף וכן (שמות כו כב) ולירכתי המשכן ימה