מ"ג שמואל א כב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וינחם את פני מלך מואב וישבו עמו כל ימי היות דוד במצודה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּנְחֵם אֶת פְּנֵי מֶלֶךְ מוֹאָב וַיֵּשְׁבוּ עִמּוֹ כָּל יְמֵי הֱיוֹת דָּוִד בַּמְּצוּדָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּנְחֵ֕ם אֶת־פְּנֵ֖י מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֑ב וַיֵּשְׁב֣וּ עִמּ֔וֹ כׇּל־יְמֵ֥י הֱיוֹת־דָּוִ֖ד בַּמְּצוּדָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וישבו עמו כל ימי היות דוד במצודה" - סמוך למואב וכשיצא דוד משם ליער חרת הרג מלך מואב את אביו ואת אמו ואחיו חוץ מאחד שבהם שהחייהו נחש העמוני והוא החסד שאמר דוד (שמואל-ב יב) כאשר עשה אביו עמדי חסד כדאיתא במדרש רבי תנחומא

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"במצודה" - שהיה סמוך אל מואב

"וינחם" - דוד הביאם לפני המלך 

מצודת ציון

"וינחם" - וינהגם כמו (שמות יג יז)ולא נחם אלהים

"במצודה" - ענין מקום משומר או מגדל או סלע או מערה כמו (יחזקאל יט ט)יביאהו במצדות