מ"ג שמואל א יז יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג שמואל א יז · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ודוד בן איש אפרתי הזה מבית לחם יהודה ושמו ישי ולו שמנה בנים והאיש בימי שאול זקן בא באנשים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי הַזֶּה מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וּשְׁמוֹ יִשַׁי וְלוֹ שְׁמֹנָה בָנִים וְהָאִישׁ בִּימֵי שָׁאוּל זָקֵן בָּא בַאֲנָשִׁים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְדָוִד֩ בֶּן־אִ֨ישׁ אֶפְרָתִ֜י הַזֶּ֗ה מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה וּשְׁמ֣וֹ יִשַׁ֔י וְל֖וֹ שְׁמֹנָ֣ה בָנִ֑ים וְהָאִישׁ֙ בִּימֵ֣י שָׁא֔וּל זָקֵ֖ן בָּ֥א בַאֲנָשִֽׁים׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְדָוִד בַּר גְבַר אֶפְרָתִי הָדֵין מִבֵּית לֶחֶם דְבֵית יְהוּדָה וּשְׁמֵיהּ יִשַׁי וְלֵיהּ תְּמַנְיָא בְנִין וְגַבְרָא בְּיוֹמֵי שָׁאוּל סִיב מְנִי בִּבְחִירַיָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אפרתי" - בית לחם יושבת בארץ אפרת

"ולו שמנה בנים" - ומה שכתוב (בדברי הימים א ב טו) אוצם הששי דוד השביעי ולא כתב יותר יש לומר שאחד מת בלא בנים ולפיכך לא כתבו שם

"באנשים" - נמנה בכנסיות החשובים

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"בא באנשים" - לרוב זקנותו לא בא בעצמו במלחמה רק בא בשלחו במקומו אנשים ורבותינו ז"ל אמרו (ברכות נח א) שהיה בא במחברת אנשים אשר הלכו אחריו לגודל חשיבותו

"הזה" - רצה לומר הניכר והידוע לכל

"אפרתי" - בית לחם יושבת בארץ אפרת

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות (יב - יז) מה ראה לספר פה יחוס דוד ומספר אחיו, שמלבד שאין פה מקומו כבר הודיע למעלה שהיה בן ישי ושהיו לו שבעה אחים (כנ"ל סי' טז)? ולמה יודיע פה שישי היה זקן, למעלה היה לו לספר זאת? ומ"ש וילכו - הלכו, אחרי שאול הוא מותר לשון, ואמר פעם ב' ושלשה הגדולים הלכו אחרי שאול והוא למותר, ומה מודיע שדוד הוא הקטן? ומ"ש ויגש הפלשתי ארבעים יום מקומו למעלה לא כאן:

"ודוד". טרם יבא לספר ענין דוד, הקדים להשיב על שתי שאלות שישאל המעיין פה, א] איך במלחמה הזאת לא נמצא דוד בין אנשי החיל, הלא מטבע הגבור להמציא את עצמו אל מקום ששם יוכל להראות גבורתו, ומדוע נפקד דוד מלבא אל המערכה. ב] אחר שדוד עמד בתמידות לפני שאול ויהי לו נושא כלים איך לא שמע ענין הפלשתי ולא התעורר על דבריו עד אחר ארבעים יום? משיב על השאלה הראשונה "ודוד בן איש אפרתי הזה", שכבר היה נהוג ביניהם שהצבא היוצא למלחמה היה מתחלק לפי בתי אבות, שהאיש שהיה לו שמונה בנים יצאו הגדולים למלחמה והקטנים מהם נשארו בבית לשרת את אביהם, בפרט אם היה האב זקן ובעל נכסים שהיה צריך שישארו רובם בביתם לשרתו ולשמור את מקנהו, וזה היה פה, שישי אביהם היה לו "שמונה בנים והוא היה זקן":