לדלג לתוכן

מ"ג שמואל א יב כא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולא תסורו כי אחרי התהו אשר לא יועילו ולא יצילו כי תהו המה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלֹא תָּסוּרוּ כִּי אַחֲרֵי הַתֹּהוּ אֲשֶׁר לֹא יוֹעִילוּ וְלֹא יַצִּילוּ כִּי תֹהוּ הֵמָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלֹ֖א תָּס֑וּרוּ כִּ֣י ׀ אַחֲרֵ֣י הַתֹּ֗הוּ אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יוֹעִ֛ילוּ וְלֹ֥א יַצִּ֖ילוּ כִּי־תֹ֥הוּ הֵֽמָּה׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"התוהו" - הוא דבר שאין בו ממש כמו (בראשית א ב)והארץ היתה תהו

"יועילו" - מלשון תועלת 

מצודת דוד

"ולא תסורו וגו'" - לא תסורו מה' ללכת אחרי עבודה זרה כי ההליכה ההיא היא ההליכה אחרי התוהו וגו' שאין בהם ממש

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ולא תסורו". אי אפשר שתסורו ממנו כלל, כי אין לכם לצפות שתשיגו איזה תועלת בעבודת נכר, "כי אחרי התוהו אשר לא יועילו", שום תועלת. "ולא יצילו", מאיזה

רעה. ואל תחשוב שיועילו בדרך סגולה, "כי תהו המה" לגמרי: