מ"ג שמואל א יב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג שמואל א יב · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועתה הנה המלך מתהלך לפניכם ואני זקנתי ושבתי ובני הנם אתכם ואני התהלכתי לפניכם מנערי עד היום הזה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶם וַאֲנִי זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי וּבָנַי הִנָּם אִתְּכֶם וַאֲנִי הִתְהַלַּכְתִּי לִפְנֵיכֶם מִנְּעֻרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַתָּ֞ה הִנֵּ֥ה הַמֶּ֣לֶךְ ׀ מִתְהַלֵּ֣ךְ לִפְנֵיכֶ֗ם וַֽאֲנִי֙ זָקַ֣נְתִּי וָשַׂ֔בְתִּי וּבָנַ֖י הִנָּ֣ם אִתְּכֶ֑ם וַֽאֲנִי֙ הִתְהַלַּ֣כְתִּי לִפְנֵיכֶ֔ם מִנְּעֻרַ֖י עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואני זקנתי ושבתי" - אמרו רבותינו זקנה קפצה עליו כדאיתא במסכת תענית (ה ב)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועתה הנה המלך מתהלך לפניכם ואני זקנתי ושבתי". ר"ל ואני לא השגתי שום טובה חלף עבודתי אשר עבדתיכם, אני זקנתי מרוב עבודה ועול הצבור שעי"ז (קצפה) [קפצה] עלי זקנה שלא בזמנה (כי היה אז בן חמשים שנה): "ובני". גם הם לא ירשו גדולתי, כי "הנם אתכם" כאחד העם, מוסרים מגדולתם. הגם "שאני התהלכתי לפניכם" "מנערי עד היום הזה", ולא היה ראוי להעבירני לא מצד שנתרשלתי בעבודת הצבור כי התהלכתי מנעורי עד היום הזה עוסק בעבודתכם, ולא מאשר מצאתם בי איזה עול

מהטיית משפט ולקיחת שוחד, ע"ז:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואני התהלכתי" - רצה לומר ועוד הלא הייתי מתהלך לפניכם מעיר לעיר לשפוט אתכם ולא יום ולא יומים כי אם מנעורי עד היום הזה ואם כן כולכם מכירים ויודעים אותי אשר לא כן אנכי הולך בתחבולות וערמומית

"ועתה" - אבל עתה הואיל והמלך מתהלך לפניכם והוחזק במלוכה ואם כן מי הוא אשר יערב לבו להעבירו ממלכותו וגם אני זקנתי וכחי תש להחזיק עוד בממשלה ובני הלא המה אתכם נכונים לעבודת המלך וחפצים בו כמותכם ואם כן שוב אין מקום לומר שרוח אחרת אתי ולזה אדבר עתה דברי

מצודת ציון

"ושבתי" - השיבה הוא יותר מהזקנה

"הנם" - הנה הם