מ"ג שמואל א טו יט
<< · מ"ג שמואל א · טו · יט · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולמה לא שמעת בקול יהוה ותעט אל השלל ותעש הרע בעיני יהוה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלָמָּה לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה וַתַּעַט אֶל הַשָּׁלָל וַתַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלָ֥מָּה לֹֽא־שָׁמַ֖עְתָּ בְּק֣וֹל יְהֹוָ֑ה וַתַּ֙עַט֙ אֶל־הַשָּׁלָ֔ל וַתַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה׃
תרגום יונתן
רש"י
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
המעשים ובאמצעיים, כל שהשלים התכלית די, באשר תכלית מצות בני אדם ידוע. לא כן במצות ה', אשר גם הפרטיים והאמצעיים המה תכליות מכוונות לעצמם, שהוא שישמע בקול ה' כפי מה שצוה בכל פרט ופרט, לא יוסיף ולא יגרע דבר, ולא יתחכם כי עמד על תכליתם ויוכל לעשותם באופנים אחרים, כי אז לא שמע בקול ה' כפי מה שצוהו. והנה לפי מחשבתך שהתכלית הוא לנקום בעמלק ולהשחיתו, כבר מלאת המצוה כפי דעתך. אבל באמת מי עמד בסוד ה', ואם חסרת אף שמץ מנהו מפרטי המצוה לא עשית מצוה כלל, ועז"א למה לא שמעת בקול ה'. ב] מצד הסבה שהניעה אותך לשנות דבריו, שהוא "ותעט אל השלל", למען בצוע בצע, וזה גרעון גדול בהפועל, כי יצר חמדת הרכוש הטה לבך ממצות ה'. ג] "ותעש הרע בעיני ה'", שבזה הפעולה בכללה פגול היא לא תרצה, כי המגרע ממצות ה' לא יחשב שעשה עכ"פ חלק מן המצוה, רק גם הקצת שעשה הוא רע בעיני ה' ועון בעיניו, כמו מי שילבש ג' ציציות וג' פרשיות בתפילין, שהיא עבירה שעבר על לא תגרע, ולא קיים מצוה כלל:
<< · מ"ג שמואל א · טו · יט · >>