מ"ג שמואל א ז ט
<< · מ"ג שמואל א · ז · ט · >>
כתיב:
ויקח שמואל טלה חלב אחד ויעלה ויעלהו עולה כליל ליהוה ויזעק שמואל אל יהוה בעד ישראל ויענהו יהוה.
מנוקד:
וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל טְלֵה חָלָב אֶחָד ויעלה וַיַּעֲלֵהוּ עוֹלָה כָּלִיל לַיהֹוָה וַיִּזְעַק שְׁמוּאֵל אֶל יְהֹוָה בְּעַד יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲנֵהוּ יְהֹוָה.
עם טעמים:
וַיִּקַּ֣ח שְׁמוּאֵ֗ל טְלֵ֤ה חָלָב֙ אֶחָ֔ד ויעלה וַיַּֽעֲלֵ֧הוּ עוֹלָ֛ה כָּלִ֖יל לַיהֹוָ֑ה וַיִּזְעַ֨ק שְׁמוּאֵ֤ל אֶל־יְהֹוָה֙ בְּעַ֣ד יִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיַּעֲנֵ֖הוּ יְהֹוָֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"כליל" - מלשון כל רצה לומר העלה כל בשר העולה כמשפט האמור בה
מצודת דוד
"ויענהו ה'" - רצה לומר ראה שנתקבלה ברצון כי ירדה האש ושרפה את העולה והיה בטוח בתשועה
"טלה חלב" - רצה לומר עודו יונק החלבמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ישראל לא שמעו, יכול מפני שהיה הקול נמוך ת"ל את הקול, הקול שכתוב בו (תהלים כט, ה) קול ה' שובר ארזים. והנה בקול הנורא הזה שבו ענה את שמואל וכל ישראל לא שמעוהו, בו בעצמו נתן קול עוז רעם ורעש על פלשתים: "וינגפו". מעצמם:
<< · מ"ג שמואל א · ז · ט · >>