מ"ג שיר השירים ד יד
לא בדוק
<< · מ"ג שיר השירים · ד · יד · >>
כתיב:
נרד וכרכם קנה וקנמון עם כל עצי לבונה מר ואהלות עם כל ראשי בשמים.
מנוקד:
נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כׇּל עֲצֵי לְבוֹנָה מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כׇּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים.
עם טעמים:
נֵ֣רְדְּ ׀ וְכַרְכֹּ֗ם קָנֶה֙ וְקִנָּמ֔וֹן עִ֖ם כׇּל־עֲצֵ֣י לְבוֹנָ֑ה מֹ֚ר וַאֲהָל֔וֹת עִ֖ם כׇּל־רָאשֵׁ֥י בְשָׂמִֽים׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
מדרש רבה
נרד וכרכם נרד נרדינון. כרכם כמשמעו. קנה זה קנה בשם, שנאמר: (שמות ל') וקנה בשם. וקנמון ר' הונא בשם ר' יוסי אומר: קנמון היה גדל בארץ ישראל והיו עזים וצבאים אוכלים ממנו. מור אינמרנון ואהלות. ר' יסא אמר: פילטא. למה קורא אותה אהלות? ר' אבא בר יודן בשם ר' יהודה אמר: מפני שהוא בא דרך אהלים. ורבנן אמרי: שהוא פוסה באהל. ומהיכן היו בנות ישראל מתקשטות ומשמחות לבעליהן כל מ' שנה שעשו ישראל במדבר? ר' יוחנן אמר: מן הבאר, הדא הוא דכתיב: מעין גנים באר מים חיים. ר' אבהו אמר: מן המן, הדא הוא דכתיב: (תהילים מ"ה) מר ואהלות קציעות כל בגדותיך וגו', ממה שנתון תחת השן, ממנו היו בנות ישראל הצנועות והכשרות מתקשטות ומשמחות לבעליהן כל מ' שנה שהיו ישראל במדבר. כתיב: (עמוס ו') כי הנה ה' מצווה והכה את הבית הגדול רסיסים, לא דמי הדין ריסה, להדין ביזעא, הדא ריסה אית מינה אליסים, והדין ביזעא לית מינה אליסים: