מ"ג שיר השירים א יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שיר השירים


<< · מ"ג שיר השירים א · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צרור המר דודי לי בין שדי ילין

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
צְר֨וֹר הַמֹּ֤ר ׀ דּוֹדִי֙ לִ֔י בֵּ֥ין שָׁדַ֖י יָלִֽין׃

תרגום (כל הפרק)

בֵּהַהִיא זִמְנָא אֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה אִיזֵיל חוּת אֲרוּם חַבִּילוּ עַמָּךְ פְּסַק מִנִּי וַאֲשֵׁיצִנוּן בְּכֵן תָּב מֹשֶׁה וּבְעָא רַחֲמִין מִן קֳדָם יְיָ וּדְכַר יְיָ לְהוֹן עֲקִידַת יִצְחָק דְּכַפְתֵּיהּ אֲבוּי בְּטוּר מוֹרִיָּה עַל מַדְבְּחָא וְתָב יְיָ מִן רוּגְזֵיהּ וְאַשְׁרִי שְׁכִינְתֵּיהּ בֵּינֵיהוֹן כְּמִלְּקַדְמִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צרור המר דודי לי" - דודי נעשה לי כמו שיש לו צרור המור בחיקו ואמר לו הרי לך צרור זה שיתן ריח טוב מן הראשון שאבדת כך הקדוש ב"ה נתרצה לישראל על מעשה העגל ומצא להם כפרה על עונם ואמר התנדבו למשכן ויבא זהב המשכן ויכפר על זהב העגל

"בין שדי ילין" - אף לפי שמעלתי בו אמר לשכון שם

"בין שדי" - בין שני בדי הארון

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

משל:

(יג) "צרור". מבארת כי הרגישה ריח הטוב של דודה משני פנים, א] מצד זכרון הבושם שנמצא אצלה שדודה דומה לה כצרור המור הצרור בין שדיה, כן חקוק על לבה, עד שבכל פעם יעלה ריחו וזכרונו מבין שדיה:

מליצה:

(יג) "צרור". מבארת כי הרגישה ריח הטוב ורוחנית ה' ואלהותו משני צדדים. א) מצד האלהית אשר בנפש כי הנפש מצד שהיא אלהית וחלק מעצמותו ית' היא דומה כלוח אשר חרות עליה כל הענינים האלהיים, כי החלק יתדמה אל הכל, ועת יפקח האדם את עיני שכלו הפנימים ויביט על לוחות נשמתו ימצא שם משכן ה' והיכלו ויביט שם כל הפלאים האלהיים במכתב אלהים חרותים על הלוחות והריח האלהי צרור וגנוז בצרור נפשו ומצד זה דודי דומה לי כצרור המור הלן בין שדי וחדרי לבבי (ותפס צרור המור שהוא המוסך והוא דם הצרור בחיה שבהודו, ימשיל כאילו בדם הלב שהוא מובחר הדם שעליו תנשא נפש החי צרור הריח האלהי הזה):

מדרש רבה (כל הפסוק)

פסוק יג: "צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי"


[יג] א "צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי" מהו צרור המור ר' עזריה בשם ר' יהודה פתר קרייה באברהם אבינו מה המור הזה ראש לכל מיני בשמים כך אברהם ראש לכל הצדיקים מה המור הזה אין ריחו מפיח אלא באור כך אברהם לא נודעו מעשיו עד שהושלך לכבשן האש ומה המור הזה כל מי שליקטו ידיו מתמרמרות כך אברהם ממרר עצמו ומסגף עצמו ביסורים בין שדי ילין שהוא מותאם בין שכינה למלאך שנא' (בראשית יח,): "וירא וירץ לקראתם" וירא בשכינה וירץ כמלאך: