מ"ג שופטים יט כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שופטים


<< · מ"ג שופטים יט · כה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולא אבו האנשים לשמע לו ויחזק האיש בפילגשו ויצא אליהם החוץ וידעו אותה ויתעללו בה כל הלילה עד הבקר וישלחוה בעלות [כעלות] השחר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלֹא אָבוּ הָאֲנָשִׁים לִשְׁמֹעַ לוֹ וַיַּחֲזֵק הָאִישׁ בְּפִילַגְשׁוֹ וַיֹּצֵא אֲלֵיהֶם הַחוּץ וַיֵּדְעוּ אוֹתָהּ וַיִּתְעַלְּלוּ בָהּ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וַיְשַׁלְּחוּהָ בעלות [כַּעֲלוֹת] הַשָּׁחַר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלֹֽא־אָב֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ לִשְׁמֹ֣עַֽ ל֔וֹ וַיַּחֲזֵ֤ק הָאִישׁ֙ בְּפִ֣ילַגְשׁ֔וֹ וַיֹּצֵ֥א אֲלֵיהֶ֖ם הַח֑וּץ וַיֵּדְע֣וּ א֠וֹתָ֠הּ וַיִּֽתְעַלְּלוּ־בָ֤הּ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וַֽיְשַׁלְּח֖וּהָ בעלות כַּעֲל֥וֹת הַשָּֽׁחַר׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְלָא אָבוּ גַבְרַיָא לְקַבָּלָא מִנֵיהּ וְאַתְקֵיף גַבְרָא בִּלְחֵינָתֵיהּ וְאַפֵּיק לְוַתְהוֹן לְבָּרָא וִידָעוּ יָתָהּ וְאִתְלְעָבוּ בָהּ כָּל לֵילְיָא עַד צַפְרָא וְשַׁלְחוּהָא כְּמֵיסַק צַפְרָא:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישלחוה" - שלחוה לנפשה כאשר עלה השחר והוא האור הנוצץ בפאת המזרח טרם צאת השמש

"וידעו אותה" - במשכב

"ויתעללו בה" - בשאר עניני ניאוף

"ויוצא" - הוציא אותה אל החוץ

"ויחזק האיש" - כי לא רצתה לצאת ואחז בה בעל כרחה להציל עצמו בחשבו כאשר יראוה כי יפה היא יתפייסו בה

"לשמוע לו" - לקבל דבריו

מצודת ציון

"אבו" - רצו

"וידעו" - ענין משכב

"ויתעללו" - ענין פועל ומעללים כמו (איכה א יב)אשר עולל לי