מ"ג שופטים יט כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שופטים


<< · מ"ג שופטים יט · כו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותבא האשה לפנות הבקר ותפל פתח בית האיש אשר אדוניה שם עד האור

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתָּבֹא הָאִשָּׁה לִפְנוֹת הַבֹּקֶר וַתִּפֹּל פֶּתַח בֵּית הָאִישׁ אֲשֶׁר אֲדוֹנֶיהָ שָּׁם עַד הָאוֹר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתָּבֹ֥א הָאִשָּׁ֖ה לִפְנ֣וֹת הַבֹּ֑קֶר וַתִּפֹּ֞ל פֶּ֧תַח בֵּית־הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־אֲדוֹנֶ֥יהָ שָּׁ֖ם עַד־הָאֽוֹר׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲתַת אִתְּתָא לְמִפְנֵי צַפְרָא וּנְפַלַת בִּתְרַע בֵּית גַבְרָא דִי רִבּוֹנָהּ תַּמָן עַד דִי נְהוֹר:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אדוניה" - הוא הבעל ולפי שהיתה לו לפילגש יחשב לאדון לה

"ותפול" - מחמת חולשת רוב הבעילות נפלה בפתח ולא הוסיפה לקום ושכבה עד אור הבוקר ומתה

"לפנות הבקר" - לעת שהבוקר פונה לבוא