מ"ג שופטים יט כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותבא האשה לפנות הבקר ותפל פתח בית האיש אשר אדוניה שם עד האור

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתָּבֹא הָאִשָּׁה לִפְנוֹת הַבֹּקֶר וַתִּפֹּל פֶּתַח בֵּית הָאִישׁ אֲשֶׁר אֲדוֹנֶיהָ שָּׁם עַד הָאוֹר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתָּבֹ֥א הָאִשָּׁ֖ה לִפְנ֣וֹת הַבֹּ֑קֶר וַתִּפֹּ֞ל פֶּ֧תַח בֵּית־הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־אֲדוֹנֶ֥יהָ שָּׁ֖ם עַד־הָאֽוֹר׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וַאֲתַת אִתְּתָא לְמִפְנֵי צַפְרָא וּנְפַלַת בִּתְרַע בֵּית גַבְרָא דִי רִבּוֹנָהּ תַּמָן עַד דִי נְהוֹר:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אדוניה" - הוא הבעל ולפי שהיתה לו לפילגש יחשב לאדון לה

"ותפול" - מחמת חולשת רוב הבעילות נפלה בפתח ולא הוסיפה לקום ושכבה עד אור הבוקר ומתה

"לפנות הבקר" - לעת שהבוקר פונה לבוא