מ"ג שופטים א כב
<< · מ"ג שופטים א · כב · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעלו בית יוסף גם הם בית אל ויהוה עמם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעֲלוּ בֵית יוֹסֵף גַּם הֵם בֵּית אֵל וַיהוָה עִמָּם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּעֲל֧וּ בֵית־יוֹסֵ֛ף גַּם־הֵ֖ם בֵּֽית־אֵ֑ל וַיהֹוָ֖ה עִמָּֽם׃
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
ויעלו גם בית יוסף: התעצלו בכיבוש הארץ, ולהגדיל אשמתם הקדים לאמר כי בית יוסף גם הם עלו לכבוש בית אל, ואז היה להם ראיה ומופת שה' עמם, והוא כי...
פסוק כג
ויתירו בית יוסף בבית אל: המחנה לא קרבו עדיין אל בית אל עצמה רק שלחו לתור את הארץ סביב סביב (כי פועל תר נקשר תמיד עם מלת את, לתור את הארץ, לבד פה בא עם שימוש הב' כי לא תרו את בית אל עצמה רק בבית אל רצה לומר בגבול בית אל, ומבואר אצלנו שיש הבדל בין התר ובין המרגל שהמרגל יבקש ערות הארץ ומקום שנוח לכבשה, והתר מבקש הטוב (כמו לתור להם מנוחה) שדרשו בסביבות בית אל מקום הטוב לחניית המחנה, כי חשבו לצור ולעמוד סביב בית אל ימים רבים, (וגם אמרו ויתירו בבנין הפעיל ששלחו תרים לתור ולא תרו הם עצמם כפרש"י) ושם העיר רצה לומר שאינו בית אל שאצל העי שהיה לבנימין רק בית אל לוזה כנ"ל (יהושע טז ב').
פסוק כד
ויראו: בתוך כך ראו השומרים (שהניחו המחנה סביב העיר לבל יצא איש מן העיר), איש יוצא מן העיר, והגם שהשומרים היו אנשים מועטים, כי המחנה התרחקו אל תור הארץ בכל זאת לבשו עוז וגבורה.
ויאמרו לו הראנו נא את מבוא העיר: רצה לומר לא השער הגלוי רק המבוא הנסתר.
פסוק כה
ויראם וכו' ויכו: השומרים לבדם את העיר, ומזה היה להם לראות כי ה' עמם עד שאחד ירדוף אלף (ואת האיש, אמר זה אגב גררא, א) כי שמרו מה שהבטיחו שזה מהראוי והיושר, ב) בל יטעו כי לוז הזאת היא לוז אשר בארץ החתים).
פסוק כז
(כז) הלא כבר אמר זה בספר יהושע סי' י"ז:
ולא הוריש: רצה לומר ובכל זאת הגם שראו כי ה' עמם בכל זאת לא הורישו בית יוסף שהם מנשה ואפרים את חלקם, כי מנשה לא הוריש את בית שאן וכו' (וכבר אמר זה ביהושע (סי' יז) ושם אמר ולא יכלו בני מנשה להוריש את בית שאן וזה היה בחיי יהושע ועתה יכלו ולא רצו).
פסוק כח
ויהי: והגם כי חזק ישראל עליהם הסתפקו במה שלקחו מהם מס ולא הורישו כמצות התורה.
פסוק כט
ואפרים: מבית יוסף לא הוריש את יושבי גזר וגם לא שמו למס רק ישב בקרבו בברית אחים נגד מצות ה' שצוה לא תכרות להם ברית, לא ישבו בקרבך פן יחטיאו אותך לי:
פסוק ל
זבולון: חושב כל השבטים כסדר גורלם שאחר בית יוסף נחלו זבולון אשר נפתלי דן (כי שמעון ויששכר הורישו נחלתם).
פסוק לב-לג
וישב האשרי בקרב הכנעני: כי הכנעני היה הרוב ואשר ישב בקרבו וכן היה בנפתלי.
פסוק לד
וילחצו: ויותר נראה המעל הזה בדן, כי תחלה לחצו האמורי אותם אל ההר, ואח"כ...
פסוק לה
ויואל האמורי: רצה לומר התחיל לעלות מן העמק אל ההר והתחיל להתיישב בהר חרס שהיה בהר עם אילון ושעלבים שהיה בעמק ובני דן לבדם לא יכלו להם עד שבאו בית יוסף שכניהם לעזרתם ותכבד יד בית יוסף וגברה זרועם, ובכל זאת ויהיו למס שהגם שעתה היה להם לקחת מוסר ולהורישו ולהשמידו אחר שראו כי התגרו בם מלחמה, לא כן עשו רק הסתפקו בזה שלקחו מאתו מס, וציינו את גבולו עד.
פסוק לו
שגבול האמורי ממעלה עקרבים מהסלע ומעלה:
כשני עמים הכורתים ברית ומגבילים לכ"א את גבול נחלתו, וזה הרע בעיני ה' מאד, לכן שלח מלאך להוכיחם ע"ז כמו שיספר בסימן הבא.