מ"ג רות ב יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות רות


<< · מ"ג רות ב · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותאמר אמצא חן בעיניך אדני כי נחמתני וכי דברת על לב שפחתך ואנכי לא אהיה כאחת שפחתיך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֹּאמֶר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנִי כִּי נִחַמְתָּנִי וְכִי דִבַּרְתָּ עַל לֵב שִׁפְחָתֶךָ וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה כְּאַחַת שִׁפְחֹתֶיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַ֠תֹּ֠אמֶר אֶמְצָא־חֵ֨ן בְּעֵינֶ֤יךָ אֲדֹנִי֙ כִּ֣י נִֽחַמְתָּ֔נִי וְכִ֥י דִבַּ֖רְתָּ עַל־לֵ֣ב שִׁפְחָתֶ֑ךָ וְאָֽנֹכִי֙ לֹ֣א אֶהְיֶ֔ה כְּאַחַ֖ת שִׁפְחֹתֶֽיךָ׃

תרגום (כל הפרק)

וַאֲמַרַת אַשְׁכַּח רַחֲמִין בְּעֵינָךְ רִבּוֹנִי אֲרוּם נִיחַמְתַּנִי לְאַכְשָׁרוּתַנִי לְמִדְכֵּי לְמֵיעַל בִּקְהָלָא דַּיָי וַאֲרוּם מַלֵּילְתָּא תַּנְחוּמִין עַל לִבָּא דְּאַמְתָּךְ דְּאַבְטַחְתַּנִי לְמִחְסַן עָלְמָא דְּאָתֵי הֵי כְצַדִּיקָתָא וַאֲנָא לֵית לִי זְכוּ לְמִהְוֵי לִי חוּלָקָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי אַפִילּוּ עִם חֲדָא מִן אַמְהָתָךְ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

לא אהיה כאחת שפחתך – איני חשובה כאחת מן השפחות שלך.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יג) "ותאמר אמצא חן", אחר שהודיע לה מדוע מצאה חן בעיניו אמרה כן יהי רצון שאמצא חן להבא, כי נחמתני, ר"ל בדבור הראשון שהודיע לה שהוא מקרב אותה ושתמצא פרנסתה ע"י לקט שדותיו נחם אותי במה שלא מצאה נוחם ממות בעלה שנשארה בלי תומך בידה כי מצאה משען לחם אצלו. ובדבור השני דברת על לב שפחתך רואה אני שנחשבת בעיניך כאחת שפחותיך שקבלו ג"כ דת ישראל כדין השפחות שבבית ישראל ודברת על לבן להודיע להן כי שכרן בעד גרותן מובטח מה' כן דברת אלי, וזה אצלי לכבוד גדול כי אנכי בעיני לא אהיה כאחת שפחתך ואני בעיני פחותה וירודה מהן ואתה העליתני למעלה הזאת להיות כאחת שפחתיך:  

<< · מ"ג רות · ב · יג · >>