מ"ג קהלת יב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות קהלת


<< · מ"ג קהלת יב · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בַּיּוֹם שֶׁיָּזֻעוּ שֹׁמְרֵי הַבַּיִת וְהִתְעַוְּתוּ אַנְשֵׁי הֶחָיִל וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת כִּי מִעֵטוּ וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בַּיּ֗וֹם שֶׁיָּזֻ֙עוּ֙ שֹׁמְרֵ֣י הַבַּ֔יִת וְהִֽתְעַוְּת֖וּ אַנְשֵׁ֣י הֶחָ֑יִל וּבָטְל֤וּ הַטֹּֽחֲנוֹת֙ כִּ֣י מִעֵ֔טוּ וְחָשְׁכ֥וּ הָרֹא֖וֹת בָּאֲרֻבּֽוֹת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שיזועו" - ירתיחו

"שומרי הבית" - אלו הצלעות והכסלים המגינים על כל חלל הגוף

"והתעותו" - יאחזה עוות שקורין קראנפ"ף והתעוותו אנקרופירונ"ט בלע"ז

"אנשי החיל" - אלו השוקים שנשען כל הגוף עליהם

"ובטלו הטוחנות" - אלו השינים

"כי מעטו" - לעת זקנה רוב שיניו נושרות

"הרואות בערובות" - אלו העינים

<< · מ"ג קהלת · יב · ג · >>