מ"ג קהלת ג ד
לא בדוק
כתיב:
עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד.
מנוקד:
עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד.
עם טעמים:
עֵ֤ת לִבְכּוֹת֙ וְעֵ֣ת לִשְׂח֔וֹק עֵ֥ת סְפ֖וֹד וְעֵ֥ת רְקֽוֹד׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
"ועת לשחוק" - לעתיד לבא שנאמר (תהלים קכז) אז ימלא שחוק פינו
"עת ספוד" - בימי אבל
"ועת רקוד" - בחתנים וכלות